מה השלבים בהליך חדלות פירעון

אף על פי כי כל הרפתקה עסקית או כלכלית נפתחת בייחול וציפייה לטוב, רבות אלו אשר מסתיימות במפח נפש אשר לעתים ממוטט כלכלית את יוזמיהן מלכתחילה. לאור זאת, נהפך לשכיח יותר ויותר הליך פשיטת הרגל או בשמו החדש והעדכני – הליך חדלות פירעון, אשר נוצר בכדי לשנות את המצב אשר היה קיים טרם לכן, במהלכו חייבים למעשה איבדו את היכולת לכלכל את עצמם או לשאוף לעצמאות כלכלית עד סוף חייהם, בעקבות היותם כבולים לחובות אשר לעולם לא יוכלו להשיב.

לפיכך, מתוקף היותו של הליך חדלות פירעון במתכונתו הנוכחית חדש ומהפכני, ככזה אשר אושר רק ב2019, חשוב להכיר ולאפיין את כלל שלביו ומאפייניו, בכדי לעבור אותו על הצד הטוב ביותר.

 

מה הוא הליך חדלות פירעון?

כפי שהכותרת מרמזת, הליך חדלות פירעון הוא הליך אשר נוגע לאדם שמסיבות כאלו ואחרות הפך לחייב אשר סך כלל החובות שלו גבוה מסך כלל הנכסים שלו, וכתוצאה מכך אינו מסוגל להחזיר ולעמוד בחובותיו כלפי הנושים.

לכן, הוא למעשה מכריז על עצמו כחדל פירעון ו/או פושט רגל, ובכך למעשה מגיע לכריתת הסכם בינו לבין הנושים בתיווכו של בית המשפט כגורם אשר מסדיר את תנאי פריסת החוב, כמו גם אשר מאשר את תכנית ההבראה אשר לה יידרש אותו חייב, בטרם יוכל לחזור לחיות כאחד האדם.

במסגרת אותו הליך חלים על החייב מספר חובות ועיצומים אשר נועדו להקשות על חייו בכדי שיהיה לו תמריץ להיפטר ולסגור את חובו אל מול נושיו, כמו גם בכדי לשמור על ההליך כהליך אשר נעשה אך ורק בעת הצורך ולא מטעמי שיקולים תועלתניים ונקודתיים.

 

שלבי ההליך

הליך חדלות פירעון נקבע לפי 3 שלבים מרכזיים אשר בהתאם להם משתנים התנאים והעיצומים אשר חלים על החייב, עם כי תנאים אלו לרוב אינם שרירותיים ומשתנים במידה רבה בין כל מקרה למקרה.

שלבי ההליך הם כדלקמן:

  1. פתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
  2. תקופת ביניים
  3. קבלת צו שיקום והפטר

 

שלב א' – פתיחת הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי

השלב הראשון של הליך חדלות פירעון הוא קבלת צו אשר נקרא "צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי", את המצאת הצו יכול לדרוש כל אדם אשר קשור לחוב, בין אם מדובר בנושים, בחייב, או באיש מקצועי כדוגמת רואה חשבון או עורך דין מטעמם.

כאשר נושה מבקש את השתת הצו, הבקשה תוגש לבית משפט השלום ולממונה על הליכי חדלות פירעון – ידוע גם כ"כונס הרשמי", אשר מהווה הגורם הרשמי מטעם המדינה לכל העיסוק אשר נלווה להליך כמו גם לרגולציה אשר נלווית לעיסוק בענייני חדלות פירעון.

לעומת זאת, אילו החייב הוא הגורם אשר ביקש לפתוח בהליך חדלות פירעון, אזי שהבקשה תוגש לידי הממונה על הליכי חדלות פירעון בלבד, כאשר אילו החייב אינו מיוצג עליו לבחור האם להגיש את הבקשה באופן מקוון או ידני, בעוד שאילו הינו מיוצג אזי שיש להגיש בקשה זו באופן ממוחשב בלבד.

 

התניות והיבטים כחלק מהשלב

במסגרת שלב זה החייב רשאי לחזור בו ולבטל את הגשתו להליך פירעון בכדי שזו לא תטופל ועימה כלל ההשלכות הנלוות לכך, זאת בנוסף ליכולתו לבקש העברה של בקשתו לכדי מחוז אחר בכדי שתטופל שם.

 

שלב ב' – תקופת הביניים

משהומצא הצו ומשניתן לכלל הגופים הרלוונטיים, נפתחת תקופה אשר נמשכת כשנה ומכונה גם תקופת הביניים, אשר בסופה יינתן לחייב במידת הצורך צו לשיקום כלכלי אשר מהווה למעשה את הבסיס לתכנית הבראתו שכתוצאה מעמידה בה, יוכל החייב לקבל הפטר מחובותיו ולצאת לדרך חדשה ללא כבלי העבר.

בהמשך לכך, לנושים קיימת הזכות להטיל ערר ולהתנגד לעצם נתינת צו שכזה, כאשר הם סבורים שנעשה עימו חסד שלא לצורך, או שמא תכנית הבראתו מקלה מדי.

כמו כן, במהלך תקופת הביניים נבחן ונסקר מצבו הכלכלי של החייב על ידי נאמן אשר מונה לשם כך מטעם הממונה על הליכי חדלות פירעון ו/או בית המשפט, כאשר הנאמן בוחן ומטיל על החייב הגבלות, חובת תשלום אחת לחודשיים, הגשת דוח תקופתי אודות הכנסותיו והוצאותיו, כאשר הפריבילגיה היחידה אשר זוכה לה החייב הוא למעשה עצירת כלל ההליכים המשפטיים הלא פליליים אשר החלו בעניינו.

בנוסף לכך, במסגרת תקופת הביניים, הנושים מגישים לנאמן את דרישתם לחוב המעודכנת בהתאם לנסיבות, כאשר האחרון קובע בסופה האם לאשררן כמו גם האם הנושים זכאים לקבלת סכום כלשהו מאשר נגבה מהחייב לאורך תקופת הביניים או טרם לה, ואוחסן בקופה אשר מכונה "קופת הנשייה".

 

מרגע קבלת הצו

מהרגע בו ניתן לחייב צו שיקום כלכלי על ידי נאמן אשר נוגע לאופן בו עליו לנהוג לאור חובותיו הרבים אשר אינו מצליח להחזיר, עליו להחזיר בתוך 21 ימים דוח אשר נוגע למצבו הכלכלי של החייב.

זאת כאשר על בסיס אותו דו"ח כמו גם על סמך ממצאי בדיקה אשר נעשו על ידי הנאמן וכוללים את מצבו הכלכלי של החייב, הנסיבות אשר הביאו אותו לחוב מלכתחילה, הנכסים אשר ברשותו ותביעת החוב מצד הנושים, יועברו כלל הנתונים הללו לידי הכונס הכללי בכדי שהאחרון יקבל החלטה בעניין החייב.

 

עררים במסגרת תקופת הביניים

במהלך תקופת הביניים עלול הנאמן לקבל החלטות אשר הנושים ו/או החייב לא יראו בעין יפה וכתוצאה מכך ידרשו לבטלה או לשנותה. כאשר החייב חפץ לשנות את החלטתו של נאמן עליו להגיש את דרישתו לממונה על הליכי חדלות פירעון, בעוד שאילו גורם אחר חפץ בכך, עליו להגישה לבית המשפט השלום שבו מתנהל התיק.

 

שלב ג' – קבלת הצו שיקום והפטר

לאחר שהנאמן הגיש את ממצאיו לידי הממונה על הליכי חדלות פירעון, האחרון יעביר לבית המשפט את הצעתו לתכנית ההבראה ושיקומו הכלכלי של החייב.

תכנית ההבראה לרוב תתייחס לאופן בו על החייב לפרוס את תשלומיו, למימוש נכסיו אשר קיימים ואוכסנו עד עתה ב"קופת הנשייה", להגבלות אשר יוטלו על החייב כדוגמת צו אי יציאה מהארץ, לעיצומים שונים אשר נוגעים להתנהלותו הפיננסית העתידית, ולגבי השאלה האם וכיצד יש להעניק לו הפטר מחובות אשר למעשה יסיים את כלל ההליכים בעניינו ברגע זה.

 

הצו והשלכותיו

לאור המלצתו של הנאמן, בית המשפט יפסוק ויעניק לחייב "צו לשיקום כלכלי", אשר מהווה הלכה למעשה תכנית לפריעת החוב ולשיקומו הכלכלי של החייב. כמו כן, אילו בית המשפט לא מצא לנכון להעניק לחייב הפטר מחובותיו, לרוב תחל תקופה של 3 שנים אשר במהלכה כלל ההגבלות יחולו על החייב ויהיה עלי ולעמוד בכלל התנאים אשר נקבעו במסגרת הצו לאור המלצותיו של הנאמן והסתכלותו של בית המשפט.

זאת כאשר החייב רשאי לבקש בעתיד אילו ישתנו אילו מן הנסיבות אשר אפפו אותו במועד המצאת הצו, להגיש בקשה לשינוי הצו אשר נוגעת להסרת הגבלות מסוימות, או שינוי סכומים והסכמים אשר נקבעו דאז על ידי בית המשפט.

בנוסף ולבסוף, אילו עמד החייב בכלל ההתחייבויות אשר גזר עליו בית המשפט למשך כל אותה תקופה, הוא יהיה זכאי לקבלת הפטר בעניינו, אשר יקבע איזה חלק יחסי מסך חובותיו הוא רשאי שלא לשלם, בעוד שישנן חובות אשר עליהם לא ניתן לקבל פטור כלל.

 

לסיכום

הליך חדלות פירעון מהווה הזדמנות יוצאת דופן עבור כל מי שכשל כלכלית בעבר ומחפש כעת נתיב דרכו יוכל גם לעמוד בהתחייבויות העבר, אך באופן אשר יותיר לו אופק ותקווה אודות אשר צופן העתיד.

הליך חדלות הפירעון שונה במידה רבה מקודמו – הליך פשיטת רגל, בשל הנדיבות היחסית אשר הוא מגלה עם החייבים, אשר מקורה בהבנה כי בכדי להטיב יותר עם 2 הצדדים, הן החייב והן הנושים, על בית המשפט להמציא תכנית אשר תעניק תמריצים משמעותיים לכלל המעורבים בפרשה.

זאת כאשר כעת בעקבת להגבלות המועטות יחסית לחייב יש תמריץ לסיים את החוב בעניינו, בעוד שהנושים מעדיפים להתפשר על סכום קטן מאשר היו זכאים לו, אך אשר הינו גבוה משמעותית מהסכום לו היו זוכים אילו החייב היה שרוי בהליך פשיטת רגל אשר מגביל אותו שבעתיים, אך מצר את צעדיו ואת יכולתו להחזיר סכומים משמעותיים.

רוצים לפרסם כתבה אצלינו?

השאירו פרטים ואנחנו נחזור

אהבתם את הכתבה?
שתפתו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
כתבות בנושא