פשיטת רגל – חייב נושים ומה שביניהם

פשיטת רגל היא הליך משפטי אשר מלווה אנשים שנכנסו למאזן חובות גבוה מסך כלל נכסיהם והכנסותיהם, לאור היותו של מצב זה חמור ובעל השלכות רבות, כמו גם היותו נפוץ ושכיח בעבור רבים כפי שקורה כאשר יוזמה עסקית כושלת או נפגעת חמורות, ישנה חשיבות רבה להבנת ההליך על בוריו וההבחנה בין שלביו השונים.

זאת לאור היותו של פשיטת רגל הליך אשר כאשר אינו נעשה כהלכה יכול להשית שיעבוד כלכלי ואובדן עצמאות כלכלית מוחלטת אשר ילווה את החייב עד סוף ימיו, בעוד שמנגד אילו יעשה לאשורו יוכל ההליך לטמון בחובו הזדמנות שנייה לחייב כאשר האחרון יפצח בדרך חדשה נטולת משקעים.

לפיכך, במאמר הקרוב נרחיב אודות מאפייניו של ההליך כמו גם התחנות והמושגים החשובים אשר עוברים לאורכו כחוט השני.

 

מה ההבדל בין פשיטת רגל לחדלות פירעון?

חדלות פירעון היא שמו החדש של הליך פשיטת הרגל, אשר נובע להליכים שנפתחו מאוחר יותר מספטמבר 2019, כאשר הליך זה בא להחליף את הליך פשיטת הרגל אשר היה קיים טרם לכן, אשר בו נעסוק במסגרת מאמר זה.

 

מה היא פשיטת רגל?

פשיטת רגל היא כאשר אדם העביר נכסים במרמה ו/או התחמק מחובותיו כלפי נושיו השונים, ו/או הינו שרוי במצב כלכלי בו סך כלל הנכסים וההכנסות שלו פחותים מסך ההתחייבויות וההוצאות שלו, באופן אשר אינו מתיר לו לעמוד בחובותיו כלפי נושיו, אשר אינם צפויים לקבל את כלל הסכום שהחייב חייב להם.

 

הגדרת חייב בפשיטת רגל

בהמשך לכך, פשיטת הרגל היא הליך כלכלי אשר נסוב סביב מצבו הכלכלי של החייב, האחרון למעשה מוגדר כפושט רגל אילו נעשה בעניינו מעשה של פשיטת רגל בנוסף לעמידתו באחד מן התנאים אשר נוסחו לשם כך בחוק פשיטת רגל.

 

סימני מעשה פשיטת רגל

כלומר, בכדי להגדיר אדם כפושט רגל, על אחד מן הסימנים הבאים אשר הוגדרו כסימני פשיטת רגל להיות נכון בעניינו, סימנים אשר הינם כדלקמן:

  1. הוא הצהיר בפני בית המשפט כי אינו יכול להחזיר את חובותיו
  2. הוא הגיש לבית המשפט בקשה להיחשב כפושט רגל
  3. הוא הודיע לנושיו כי אינו מתכנן לשלם את חובותיו כפי שסוכם ביניהם טרם לכן
  4. עוקל מי מבין נכסיו על ידי הוצאה לפועל
  5. הוא התחמק מנושיו בעודו בורח מן הארץ ו/או מסרב לחזור מחו"ל אליה ו/או מונע וגודע את ערוץ התקשורת הרציף שהיה להם.

 

תנאי הגדרת פשיטת רגל

בנוסף לכך, בכדי להחשיבו כפושט רגל, עליו לעמוד באחד מן התנאים הבאים גם כן:

  1. הוא היה פיזית בישראל בעת שנעשה לו מי מבין המעשים
  2. הוא מתגורר בישראל
  3. יש לו מקום מגורים קבוע בישראל
  4. הוא ניהל עסק או תאגיד בישראל
  5. הוא היה חבר במועצה ו/או דירקטוריון ו/או איגוד או שותפות עסקית בישראל

 

כמו כן, אדם לא מוכרח להיות אזרח ישראל או להיות פיזית בארץ בכדי להיחשב לחייב, בנוסף לכך, חייבים הינם לרוב מעל גיל 18, אלא אם כן בעת ההתקשרות העסקית הציג עצמו החייב כאדם בגיר ולפיכך התנהל עם נושיו דאז, אז עלול בית המשפט לראות בו כחייב על אף היותו קטין.

 

נושה במסגרת פשיטת רגל

חלק אינטגרלי מההליך המשפטי אשר מכונה פשיטת רגל הוא הנושה ו/או הנושים אשר להם חב החייב. הנושים נבדלים זה מזה על פי הגדרה, תפקיד וייצוג, כאשר לעתים עלול להיות נושה אשר לו חב החייב חלק ארי מן החוב, בעוד שנושה אחר תובע מן החייב אך ורק את שכרו בעבור התקשרותם העסקית, לפיכך ישנם סימנים ודינים שונים בעבור הנושים בהתאם לנסיבותיהם השונות אשר קושרות אותם לחייב.

לכן, הגדרתו של נושה הוא כל מ שחייבים לו כסף או רכוש, כאשר גם גופים אשר קיים חשש שמא יהיו חייבים לו חוב עתידי, מוגדר גם הוא כנושה, כפי שעלול לקרות כאשר אדם אשר שוכר דירה נקלע לפשיטת רגל, אזי שבעל הדירה אשר משכיר לו את הנכס מוגדר כנושה גם כן.

 

נושה מובטח

שונים משאר הנושים הם נושים מובטחים, הסיבה לכך היא שנושה מובטח הוא אדם אשר יש בידיו ערובה כלשהי לחוב אשר חייב לו החייב, כדוגמת פיקדון או עירבון למחויבות החייב.

לדוגמה, בנק אשר מלווה משכנתא לכל אדם, מהווה למעשה נושה מובטח במידה והלווה יהפוך לפושט רגל. זאת מכיוון שבעת הצורך הבנק יכול לעקל ולקחת את הדירה כרכוש ששייך לבנק כעת לאור אזלת ידו של הלווה לעמוד בחובותיו.

רוצה לומר, נושה מובטח נהנה מכך שבעת הפיכתו של החייב לפושט רגל, זכאי הנושה באישור בית המשפט לעשות שימוש בערובה אשר הופקדה לידיו מטעם החייב כתנאי לביצוע העסקה, ולממש אותה למטרות כיסוי החוב אשר נוצר מלכתחילה.

לעומת זאת, אילו הערובה אשר הפקיד החייב לטובת הנושה לא מכסה במלואה את מלוא החוב אשר נוצר לאותו חייב, אזי שבעבור הפער שבין שוויה של הערובה לבין מלוא החוב ייחשב הנושה לנושה רגיל, כלומר כזה אשר אינו מוגדר כנושה מועדף.

 

נושה מועדף – נושה בדין קדימה

נושה מועדף ו/או נושה בדין קדימה, הוא גורם אשר נמצא בעדיפות מעל שאר הנושים בסדר קבלת החוב מן החייב. נושים בדין קדימה מתחלקים ל- 3 רמות שונות אשר בהתאם להן נקבע סדר חלוקת הממון בעת קיומו.

כלומר, ראשונים במעלתם הם נושים אשר היו עובדיו לשעבר של החייב, וככאלו החייב חב להם משכורות, בהתאם לגובה מסוים אשר נקבע בכדי לאפשר להם להתקיים. לאחר מכן, נושים בדרגה 2 הם המיסים אשר על החייב לשלם לגופים כדוגמת מע"מ וניכויי מס שונים אשר נלווים לתשלום המשכורות לקבוצה הראשונה, כאשר לבסוף מדובר בשארית הנושים בדין קדימה אשר הינם:

  1. מס הכנסה וארנונה
  2. שכירות עד שנה שהחייב חב
  3. מזונות אשר חב החייב

 

זאת כאשר לבית המשפט שמורה כמובן הזכות למנוע עדיפות ממי מבין אותם גופים.

 

לסיכום – הגדרת הנושים והחייב כחלק אינטגרלי מהבנת ההליך

לאורכו של כלל הליך פשיטת הרגל, מערכת היחסים והסדר המובנה בין הגורמים השונים בהליך ומעמדותיהם השונות קובעות במידה רבה את אופן תשלומיו השונים של החייב בעודו מתקדם לאורה של תוכנית ההבראה אשר בית המשפט ו/או הנאמן שמונה מטעמו המציא לו.

לפיכך, על החייב לדעת וללמוד את תפקידם של הגופים השונים, כמו גם האופן בו יש לערוך את חובותיו בעניינם, בכדי להימנע מקנסות, הליכים ועיצומים שונים אשר יושתו עליו כתוצאה מחריגה מביצועו של הליך זה לאשורו.

רוצים לפרסם כתבה אצלינו?

השאירו פרטים ואנחנו נחזור

אהבתם את הכתבה?
שתפתו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
כתבות בנושא