לשון הרע על שיימינג באינטרנט – האם אפשר לתבוע

לאור תפקידן הרב של הרשתות החברתיות בפרט והאינטרנט בכלל, הפכו תביעות לשון הרע על רקע שיימינג באינטרנט לנפוצות מאוד. זאת מכיוון שבעוד שבעבר למעטים הייתה שמורה זכות הדיבור, או היכולת להביע את אשר על ליבם בפרהסיה, הרי שכיום כל בעל מכשיר נייד, כלומר כל אדם, מסוגל לפרסם את דעותיו ותוכנן אשר יתלווה להן.

לפיכך, לעתים רבות אנשים נוהגים בין אם במודע או בין אם בשוגג באופן אשר אינו עולה בקנה אחד עם הנהוג והמקובל בחוק, בעודם למעשה מוציאים את דיבתם ו/או מגוללים דברי לשון הרע אודות מגוון אנשים, החל ממכרים ושותפים וכלה באישי ציבור ומדינאים.

לכן, לאור העלייה בחשיבותו של נושא משפטי זה, במאמר הקרוב נסקור את מאפייניה של תביעת לשון הרע על רקע שיימינג באינטרנט, כמו גם נקודות מפתח אשר הכרחי להיוודע להן בטרם עת.

 

מה היא לשון הרע?

לשון הרע היא עבירה פלילית אשר זוכה להתייחסות ולהגדרה מצד רוב הערכאות השיפוטיות ברחבי העולם. זאת מכיוון שכבר עוד בעת העתיקה היה צורך בהסדרה ובמיסוד כל אשר יכול אדם לומר, לעומת אמרות ודברים אשר בגינם יאלץ לשלם מחיר.

כאשר כוונת העל היא לנסות ולצמצם עד כמה שניתן שיח אשר אינו מטיב עם הציבור מתוקף היותו נבזי ו/או שקרי, כמו גם לפצות ולהעניק אסמכתה ציבורית עבור אדם אשר נעשה עוול בעניינו שלא לצורך.

 

לשון הרע בהיבט החוק הישראלי

בהמשך לכך, במדינת ישראל חוקק בשנת 1965 חוק איסור לשון הרע, אשר קבע כי אין לפגוע בשמו הטוב או בכבודו של אדם, באמצעות הטלת איסור על פרסום אמרות והצהרות אשר די בהם להשפילו או לבזותו (כאשר שמו נקשר אליהן כמובן).

 

ענישה בהקשר לתביעות על רקע לשון הרע

בנוסף לכך, קבע החוק כי כאשר אדם רואה דברים אשר פורסמו בעניינו כפוגעניים, כמו גם אשר אינם נכונים ולמעשה מהווים הוצאת דיבתו, אזי שהוא רשאי להגיש בשל כך תביעה על רקע לשון הרע, ובמידה ומפרסמם של אותם דברים ימצא אשם הוא עלול לעמוד בפני עונש מאסר אשר מאמיר עד כדי שנת מאסר בפועל.

לעומת זאת, מרבית המקרים מסתכמים בהתנצלות באמצעות הפלטפורמה באמצעותה פורסמו דברי ההבל מלכתחילה, כמו גם מתן פיצוי כספי אודות הנזק התדמיתי והכלכלי אשר נסוב לתובע כתוצאה מאותם דברים.

 

לשון הרע בדגש על שיימינג באינטרנט

כיום עורכי הדין אשר עוסקים בתביעות על רקע לשון הרע מתחלקים בצורה גסה יחסית לעורכי דין אשר עוסקים בתביעות שמקורן מחוץ לאינטרנט, לעומת עורכי דין אשר מתעסקים באשר נעשה בתוך האינטרנט.

הסיבה לכך היא היותה של המרשתת החברתית זירה אשר טרם עולם המשפט השכיל ולמד אותה על בוריה, כאשר בין הסוגיות אשר עולות ממנה היא כיצד להגדיר פגיעה על רקע לשון הרע אשר נעשתה במסגרות אינטרנטיות אשר מצד אחד הינן פרטיות, אך לעתים לובשות צורה ציבורית.

 

רשתות חברתיות כמוקד ליבת השיימינג באינטרנט

בנוסף לכך, ברשתות החברתיות נעשים חדשות לבקרים תופעות שיימינג (ביוש בעברית), אשר תכליתן היא העלאת המודעות אודות נושא מסוים אשר לרוב יש בו אשם בלעדי.

במסגרת אותו שיימינג לא מתאפשר כהלכה לצד אשר כנגדו נטענות אותן עלילות להשיב או לפרוש את אשר קרה מבחינתו, כאשר לעתים האווירה אשר נלווית לשיח היא מעין עליהום או משפט שדה, מכיוון שבכל שניה שעוברת עוד ועוד צופים נחשפים לדברים ולעתים מקבלים את הרושם המוטעה שמדובר באמת גמורה, כאשר לפעמים מדובר בדבר והיפוכו.

דוגמאות למקרים כאלה ניתן למצוא כאשר לקוח מבקש להלבין את פניו של עסק ברבים בעודו מציג רק חלקיקי סיפור ובגוונים אשר חוטאים לאמת, פרסום אשר עלול במידה מסוימת לגרום לרבים לבחור להחרים לאחר מכן את העסק, כאשר לפעמים מוטל רפש בשמו האחרון אשר נוגע לעניינים חמורים כדוגמת גזענות, מרמה, בריונות וחוסר אכפתיות משווע.

 

תביעה על רקע לשון הרע בעקבות שיימינג באינטרנט כפתרון

לאור זאת, החוק קובע כי ישנם 2 תבחינים אשר בגינם יכול אדם להגיש תביעה על רקע לשון הרע אשר הינם:

  1. פרסום הדברים ברבים
  2. פרשנות סובייקטיבית לתוכנם

 

כלומר, בעוד שלגבי הסעיף הראשון אין עוררין, כיוון שברור לכל בר דעת שבעוד אדם מפרסם באינטרנט את אשר על ליבו הוא עושה זאת מתוך כוונה שאחרים יחשפו אליהם, לגבי הסעיף השני ישנם סייגים. זאת בשל העובדה שלעתים האינטרס הציבורי להיוודע לדברים גובר על העלבון אשר נסוב למושאם.

לכן, אילו יצליח מושא השיימינג, קרי האדם אשר אודותיו מדברים, להוכיח כי אשר טוען ומעליל מפרסם השיימינג אינו נכון ו/או אינו בר הוכחה, אזי שמדובר בהוצאת דיבתו ובאמרות שקר.

בהמשך לכך, כאשר אדם מפרסם ברבים אודות אדם אחר דברים אשר אינם נכונים, כמו גם אשר הינם פוגעניים, אזי שיש כאן מקרה שמצדיק ומאפשר תביעה על רקע רקע לשון הרע, אשר עלולה במידה רבה לזכות את מושא התביעה בסכומים נכבדים.

רוצים לפרסם כתבה אצלינו?

השאירו פרטים ואנחנו נחזור

אהבתם את הכתבה?
שתפתו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
כתבות בנושא