גובה הפיצויים על גרימת רשלנות רפואית

כיום פיתוחי הטכנולוגיה והרפואה מאפשרים לבני האדם להכחיד ולהילחם במחלות ותחלואים אשר בעבר היו נדמים כחשוכות מרפא וכאלו אשר נידונו להתמודד עימם עד דיראון עולם. עם זאת, אף על פי כי התקדמות הרפואה המודרנית כמו גם פירות עשייתה אינם מוטלים בספק, במרכזה עדיין פועלים בני אנוש בשר ודם, וככאלה הם אינם חפים מטעויות.

בהמשך לכך, טעויות אלו לעתים מתגלמות בנזק חסר תקדים אשר מושת על חולים חפים מפשע, אשר נאלצים לפעמים להתמודד עם נכויות ולקויות אשר טרם לכן כלל לא היו מנת חלקם, כאשר במקרים מסוימים מדובר אפילו בפטירתו של אדם כתוצאה מרשלנות רפואית.

לנוכח זאת, קיים ענף שלם בעץ המשפטי אשר מתעסק אך ורק בענייני רשלנות רפואית כאשר ליבתו היא שאלת הפיצוי אשר זכאים לו חולים משנסוב להם נזק שלא באשמתם. לפיכך, עולה השאלה המתבקשת – מה הוא גובה הפיצויים על גרימת רשלנות רפואית?

 

מה היא רשלנות רפואית

בטרם נצלול לפרטי הפיצויים כמו גם האופן בו הם מחושבים, ראוי להבהיר מה מהווה רשלנות רפואית שכן מדובר בהגדרה אשר אינה בינארית. רשלנות רפואית היא מתן טיפול רפואי אשר אינו תואם את הסיטואציה הרפואית של החולה, כמו גם טיפול אשר הסב נזק לאותו חולה כתוצאה מכך. כלומר, מתן טיפול אשר הבחירה בו כפתרון היא אינה סבירה, כמו גם אשר התבטאה בפועל כנזק עבור אותו חולה.

בנוסף לכך, גם מניעת טיפול מחולה אשר סביר לצפות מרופאיו להעניק לו בשל נסיבותיו מהווה רשלנות רפואית, כמו גם כאשר נעשה גילוי מאוחר וחסר של אבחנות רפואיות אשר בעקבות גילוין המאוחר, הושת על המטופל הליך רפואי אשר גרם לו לבסוף נזק.

לבסוף, גם כאשר המטופל מבצע פניה ישירה לכדי בקשת סיוע רפואי או קבלת התייחסות מן הצוות הרפואי בשל מחושיו, אילו בקשה זו תתקל באוזניים ערלות אשר לא יבדקו אותה על בוריה, הדבר עלול לחשוף את אותם גורמים גם כן לתביעה על רקע רשלנות רפואית.

 

צבר תנאים בכדי הגעה למסקנה כי מדובר ברשלנות רפואית

לפיכך, כפי שניתן להבחין, בכדי להפוך החלטה או היעדר החלטה של איש צוות רפואית לרשלנות רפואית, קיים צורך בקיומם של 3 מרכיבים שונים, אשר הינם:

  1. החלטה מקצועית שגויה
  2. נזק אשר נסוב למטופל
  3. קשר סיבתי בין ההחלטה לבין הנזק

 

כלומר, אין די בכך שהרופא ביצע אבחנה שגויה וכי למטופל נסוב נזק בעקבות טיפול שגוי אשר נעשה בעניינו, אלא קיים צורך להראות שהייתו זו החלטת הצוות הרפואי אשר גרמה באופן שעולה על 50% ליצירתו של נזק זה מלכתחילה.

 

מבחן הרופא הסביר

בכדי להכריע האם החלטתו של איש צוות רפואי היא נכונה או שמא היא שגויה ומגלמת בתוכה חוסר אחריות, רשלנות, או חוסר מקצועיות, נעשה שימוש במבחן אשר משתמשים בו לא פעם למען קביעת מידת אשמתו של אדם בעניין, מבחן אשר זכה לכינוי "מבחן הרופא הסביר".

במסגרת מבחן זה בוחן בית המשפט באמצעות אנשי מקצוע רלוונטיים האם ההחלטה אשר קיבל אותו איש צוות רפואי היא החלטה אשר מצופה מרופא בעל יכולת סבירות לקבל בעודו עומד לנוכח אותה סוגיה ובהתחשב בנתונים והאינפורמציה אשר הייתה נתונה לידו באותה העת.

מבחן זה עלה לכותרות גם בעניינו של אמיר פיי גוטמן ז"ל אשר אובחן בשוגג כחולה סרטן, אבחון אשר התלווה לו טיפול כימותרפי קשה אשר גבה ממנו מחיר כבד, כאשר לבסוף התברר שאינו חולה כלל. לכן, מבלי להתעמק בגופו של עניין, מקרה שכזה מצריך את בחינת השאלה האם רופא סביר היה שוגה גם הוא באבחונו הלקוי של המנוח, או שמא מדובר בתקלה חריגה אשר מעידה על חוסר מקצועיות ו/או רשלנות מצד הצוות הרפואי?

 

כיצד מחושב גובה הפיצוי בעקבות רשלנות רפואית?

עתה משסקרנו את הגורמים לרשלנות רפואית כמו גם כיצד קובעים אם היא הינה אכן קיימת, יש לדון בגובה הפיצויים אשר נלווה להם. ראשית כל חשוב לומר, כי אין תשובה חד משמעית בגין שאלה זו, שכן מדובר בבחינת כל מקרה לגופו וחישובם של מספר רב של משתנים אשר משנים במידה רבה את גובה הפיצוי.

זאת בעקבות העובדה כי לנסיבות האישיות של הנפגע יש השפעה רבה לעומק וגודל הנזק אשר נעשה לו, נסיבות אשר מושפעות כמובן מעומק הפגיעה, אך גם נוגעים למידת הפגיעה בכושר השתכרותו, כמו גם גילו, מצבו המשפחתי, וכן הלאה.

לכן, לא ניתן לכמת ולהמציא ערך מחירון עבור פגיעה, אלא רק בחינה מדויקת ועניינית לגופו של עניין יכולה לסייע למטופל אשר נפגע לקבל היון של הנזק אשר נגרם לו, כמו גם הסכום אשר הוא עלול לקבל מכך.

 

אילו גורמים נלקחים בחשבון כנגזרת הפיצוי כתוצאה מרשלנות רפואית

בהמשך לכך, ישנם מספר גורמים אשר נלקחים בחשבון בטרם מחושב סך הפיצויים אשר יש לפסוק לטובת התובע, קרי הנפגע מן הרשלנות, מבין אותם תבחינים הערכאות המשפטיות מתייחסות לבאים:

  1. עלויות סיעוד
  2. עלויות ליווי
  3. השגחה ועזרה מן הסביבה הקרובה
  4. הוצאות רפואיות
  5. טיפולים פרא רפואיים
  6. התאמת דיור וסביבת מגורים
  7. רכישת דיור אלטרנטיבי כתוצאה מהפגיעה
  8. הוצאות ניידות
  9. כאב, סבל, עוגמת נפש
  10. קיצור תוחלת חיים

 

כלל אותם מרכיבים באים לכדי חישוב כאשר אף על פי שחלקם עלולים לא לקבל חשיבות כלל, מתוקף העובדה כי לא קיים בהם צורך בכדי לפצות את התובע, אחרים עלולים לקבל נופך ומשקל רב, כאשר מדובר לדוגמה באדם אשר הושחתו פניו כתוצאה מטיפול קלוקל, פגיעה אשר עלולה לפגוע בו במישור הנפשי או האישי ולהותיר אותו בעל מום בעיני סביבתו ובעיניו שלו.

 

גובה הפיצוי כנגזרת של הערכאה השיפוטית אשר דנה בו

בנוסף לכך, בתי המשפט השונים מוגבלים בגובה הפיצויים אשר הינם מוסמכים לפסוק לטובת אדם בשעת הצורך בעת משפט נזיקין. כלומר, בעוד שבית משפט השלום מוגבל בפסיקת פיצויים אשר אינה עולה על 2,500,000 ש"ח, תיקים ותביעות אשר דנים בעניינן בבית המשפט המחוזי, סובבים סביב תקרת השלום, קרי 2.5 מיליון ש"ח, ואינם מחזיקים בתקרה משל עצמם, רוצה לומר – אינם מוגבלים כלל.

 

לסיכום

כפי שניתן ללמוד ממורכבותו של ההליך, בניגוד לרכבים אשר בעניינם ניתן לנקוב בכל חלק ורכיב והמחיר הנכון לו בהתאם לשנתו, כאשר מדובר בפגיעות נזיקין על רקע רשלנות רפואית, אופן קביעת הנזק שונה. שוני זה מתבטא בכך שלעתים קשה לתמחר ולכמת את עומק הפגיעה, כמו גם את האופן הנכון לפצות בעקבותיה.

מורכבות אשר מחזקת את הצורך והחשיבות הקרדינלית אשר ישנה לשימוש בשירותיו המשפטיים של עורך דין לרשלנות רפואית, בכדי שהאחרון יצליח לוודא כי תזכו לכלל הפיצוי אשר מגיע לכם בעקבות נזק שנעשה לכם – שלא באשמתכם.