מניעת הטרדה מינית

בשנים האחרונות צובר המונח "הטרדה מינית" מגוון רחב של הגדרות, שאין לגביהן הסכמה מדעית או חברתית אחידה.

בחלק גדול מהמקרים, המוטרדת או המוטרד אינם יודעים האם הם חוו הטרדה מינית מכיוון שהם עצמם לא יודעים היכן עובר הקו הדק בין שיחה לגיטימית, חיזור או התנהגות חברתית לבין הטרדה.

העמימות הזו יוצרת השלכות רבות ומשמעותיות מאוד, שכן לא פעם מתגלה שגם המודעות לחוק למניעת הטרדה מינית לא מסייעת להפנמת מה שהתרחש באירוע מסוים.

בנוסף, בשל יחסי כוח ומעמד שקיימים מכורח המציאות, עדיין ישנן התנהגויות רבות שאכן מאפיינות הטרדה מינית, אך לא נתפסות ככאלה.

 

התפיסה הסובייקטיבית של הטרדות מיניות בישראל

כיצד קורה שאישה מסוימת מקבלת כמחמאה קריאה או שריקה מאדם חולף ברחוב בעוד שאחרת רואה בכך כאקט מטריד, משפיל ומביך?

הטרדה מינית מורכבת מאלמנטים פיזיים ומילוליים רבים, כולם קשורים לתרבות שאנחנו חיים בה. החברה הישראלית ידועה כחברה חמה, מחבקת, חופשית, צעירה ולעתים גם בוטה, כך שייתכן שקהלים מסוימים יתפסו התנהגות ספציפית כניסיון נורמלי לחזר או להתקרב, שעה שמי שחוותה או חווה את הניסיונות הללו יראו בכך כחציית גבול חמורה, לכל הפחות כהצקה שגורמת לאי נוחות רבה.

מכיוון שיש כאן שאלה לגבי התפיסה האישית בהתמודדות עם החוויה, חלק מהמצבים שהחוק עשוי להגדיר כהטרדה מינית, לא יתוארו בעיני מי שחוו אותם ככאלה.

במקום, המוטרדת או המוטרד עשויים לטפח נטייה להאשמה עצמית או לחפש פרשנות אחרת לסיטואציה ("אולי לא הבנתי אותו נכון?" "היא התבלבלה, אז זה יצא לה קצת משובש").

לפיכך הצורך בהגדרת גבולות לגבי הטרדה מינית דורש כל הזמן עוד ועוד חידודים, שהרי אם הנפגעות והנפגעים לא תמיד מצליחים להבין את הגבול, אזי המטרידים הפוטנציאליים יצליחו בכך הרבה פחות.

בגלל שהטרדה מינית תלויה הרבה פעמים בהגדרה שלה, יש שיאמרו שכל אישה הוטרדה מינית לפחות פעם אחת בחייה, כאשר סוגיית ההטרדה לא פוסחת גם על גברים רבים.

אלא שייתכן שבעקבות התנסות כל כך מרובה בתופעה, רק מקרים שעברו סף מאוד גבוה של התנהגות בעלת "קווים אדומים" יוגדרו על ידינו כהטרדה מינית, בין אם באותו הרגע ובין אם בדיעבד, ממבט לאחור על הסיטואציה.

 

מהי הטרדה מינית?

כל התנהגות בעלת אופי מיני שנועדה על מנת לפגוע באדם אחר תיחשב כהטרדה מינית. הפגיעה לא חייבת להתבצע רק מתוך מניעים מיניים והיא עשויה להיווצר גם מתוך אמירות או התנהגויות אחרות. לעתים ההטרדה המינית תלבש צורה של סגנון חיזור, לעתים היא תהיה מרומזת (קריצות, נעיצת מבט) ולעתים גם מפורשת ובוטה (ביצוע תנועה מגונה למשל).

היא עשויה להיות הבטחה לתמורה עבור טובות הנאה מיניות (קידום בעבודה לדוגמה), הפעלת איומים ולחץ במטרה לקבל טובות הנאה ואפילו איומים נפשיים ופיזיים שמגיעים לכדי אלימות.

מצבים שבהם אירעה פגיעה גופנית שלכאורה היה בה מגע מקרי, כמו ליטוף או עיסוי נעים נחשבים להטרדה מינית גם הם. ובכלל, כל מצב שבו התרחשה כפייה של מגע גופני בניגוד לרצון תיחשב כהטרדה מינית.

 

החוק למניעת הטרדה מינית

החוק למניעת הטרדה מינית (התשנ"ח, 1998) קובע איסור מפורש על הטרדות מיניות בכל הקשר שהוא. עד ליצירת החוק, מקרים של הטרדות מיניות טופלו רק במסגרת סעיף 7 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה (התשמ"ח, 1988), לפיו מעביד לא יוכל לפגוע בעובד שסירב להצעה בעלת אופי מיני, או שהביע התנגדות להצעה בעלת אופי מיני.

סעיף זה לא באמת ביטא איסור על הטרדה מינית, אלא רק איסור על פגיעה בעובדת או העובד כתוצאה מכך.

היעדר החוק באותם ימים כמו גם המאפיינים החברתיים והתרבותיים שפירטנו לגביהם, יצרו חוסר הגנה חוקי משווע כלפי נפגעות ונפגעים, שלא רק שלא קיבלו התייחסות למצבם מבחינה חוקית, אלא שגם לא יכלו למצות את זכויותיהם ו"לסגור מעגל" מול המטרידים.

 

כיום קיימות בחוק למניעת הטרדה מינית חמש צורות התנהגות אסורות:

  1. סחיטה באיומים לביצוע מעשה בעל אופי מיני
  2. מעשה מגונה
  3. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, למרות שהאדם שהן הופנו אליו הראה כי איננו מעוניין.
  4. התייחסויות חוזרות בנוגע למיניות של אדם, למרות שהראה כי לא מעוניין בהן
  5. התייחסות מבזה או משפילה למינו או נטייתו המינית של אדם, בין אם הראה שההתייחסות מפריעה לו ובין אם לא.

 

היכן מתרחשות רוב ההטרדות המיניות?

עבור רובנו, העבודה היא המקום שבו אנו מקיימים את המספר הרב ביותר של אינטראקציות מידי יום, מה שהופך אותה למקום הנפוץ והנפיץ ביותר להתרחשות הטרדות מיניות. לעתים הפגיעה באישה או בגבר ממקום העבודה אפילו לא נובעת ממניעים מיניים, אלא מסיבה אחרת כמו יריבות.

ישנן סיטואציות רבות נוספות של הטרדות מיניות, כמו למשל בין מטפל ומטופל, מורה ותלמיד, מפקד ופקוד ועוד. החוק איננו מגדיר או מגביל את המקום שבו מתרחשת ההטרדה המינית ולכן היא עשויה להיות בכל מקום – מהאוטובוס או המכולת השכונתית ועד למפגש החברתי המצומצם בתוך הבית.

 

כיצד להגיב אם חוויתי הטרדה מינית?

הטרדות מיניות מתוך סחיטה או מעשה מגונה אינן מצריכות ממך להביע חוסר עניין. די בהתייחסות המבזה והמשפילה שחווית כדי להוכיח שזו הייתה התנהגות בלתי רצויה עבורך.

גם בעת ניצול יחסי מרות בעבודה, ניצול תלות בין מטפל ומטופל או בעת ניצול עמדת כוח ו/או אי שוויון טבעי במערכת יחסים זוגית אין כל צורך להביע חוסר עניין או לדחות הצעה מינית, שכן "עמדת המוצא" של המוטרדת או המוטרד תהיה תמיד חלשה יותר מזו של הצד השני ולכן מונעת הרבה פעמים את היכולת להביע התנגדות מחשש לפגיעה בהם.

לגבי כל מקרה אחר, מביך, מבזה, משפיל או אפילו חיובי לכאורה (כמו חיזור), תגובת המוטרדת או המוטרד היא שתקבע האם המדובר בהטרדה מינית.

זוהי הסיבה שבקרב ארגונים רבים מנחילים את עקרון אי ההסכמה המפורש – אי הסכמה שמובעת דרך מילים וגם התנהגות שלא ניתן לפרש אותם לשתי פנים. דרך הבעת אי ההסכמה חשובה שכן היא מוכיחה שההתנהגות שנחוותה הייתה בלתי רצויה.

עורך דין דורון ויינרייך מתמחה בייצוג נפגעות ונפגעים שחוו הטרדה מינית או תקיפה מינית ולעולם איננו מייצג את התוקפים. המשרד פועל ללא לאות על מנת למצות את הדין עם הפוגעים ולהשיב ללקוחותיו ולו רק חלק מתחושת הביטחון והאמון, תוך ליווי מקצועי, אישי וקשוב ביותר לאורך כל הדרך.

 

ספרים ופטיש

אהבתם את הכתבה?
שתפתו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
כתבות בנושא