חיפוש

ידועים בציבור: האם ידועים בציבור יכולים לרשת זה את זה וכיצד עושים זאת נכון?

חיים יחד כזוג אך לא נישאתם באופן רשמי? אתם בוודאי שואלים את עצמכם מה קורה אם חלילה אחד מכם ילך לעולמו. האם בן או בת הזוג ידועים בציבור יכולים לרשת? מה המעמד החוקי שלהם? וכיצד אפשר להבטיח שהאדם הקרוב ביותר אליכם לא ייוותר ללא הגנה? גילוי נאות – המצב מורכב, אבל יש פתרונות מעשיים שכדאי להכיר.

 

מי נחשב "ידועים בציבור" בעיני החוק?

אז רגע, מי בכלל נחשב "ידועים בציבור"? זה לא סתם זוג שגר ביחד חודש-חודשיים! החוק הישראלי מכיר בזוגות כידועים בציבור כאשר הם מנהלים משק בית משותף ויש ביניהם מערכת יחסים זוגית אינטימית, שדומה במהותה לנישואין. אין "תקופת מינימום" מוגדרת בחוק, אבל בתי המשפט בוחנים כמה סמנים: האם אתם גרים ביחד? האם יש לכם חשבון בנק משותף? האם אתם מציגים את עצמכם כזוג בפני החברה? האם יש לכם ילדים משותפים?

מי נחשב _ידועים בציבור_ בעיני החוק

הפער המשפטי: ירושה וידועים בציבור

והנה הפואנטה שכדאי לדעת – קיים הבדל עצום בין זכויות בני זוג נשואים לבין ידועים בציבור בכל הקשור לירושה. בעוד שבן זוג נשוי זכאי אוטומטית לחלק מהעיזבון לפי חוק הירושה, ידועים בציבור אינם נחשבים ליורשים על פי דין! במילים פשוטות – אם אחד מבני הזוג הידועים בציבור נפטר ללא צוואה, בן הזוג הנותר לא יקבל דבר מהעיזבון באופן אוטומטי.

 

האם יש פתרון? כמובן שיש!

למרבה המזל, החוק גם מספק פתרונות. הדרך המומלצת והבטוחה ביותר היא פשוט לכתוב צוואה! כשאחד מבני הזוג הידועים בציבור כותב צוואה ומציין בה במפורש את בן או בת זוגו כיורש, זה פותר את הבעיה. אין צורך בפורמולות מסובכות – פשוט להגדיר מי יורש ומה הוא יורש.

 

מה קורה כשאין צוואה?

נגיד שלא היתה צוואה – האם בן הזוג של ידוע בציבור נשאר ללא כלום? לא בהכרח. החוק מאפשר לבן זוג של ידוע בציבור לפנות לבית המשפט ולבקש "מזונות מן העיזבון". בתי המשפט בישראל גם הכירו בזכות של ידועים בציבור לקבל חלק מהרכוש המשותף שנצבר במהלך החיים המשותפים. יחד עם זאת, הליכים אלה יכולים להיות ארוכים, יקרים ומתישים רגשית.

 

דירת המגורים – הסוגיה הרגישה ביותר

אחת הדאגות הגדולות של ידועים בציבור היא "מה יקרה עם הבית שלנו?" השאלה הזאת מוצדקת, במיוחד כשהדירה רשומה על שם אחד מבני הזוג בלבד. במקרה כזה, ללא צוואה או הסדר משפטי אחר, בן הזוג שאינו רשום כבעלים עלול למצוא את עצמו נדרש לפנות את הדירה לטובת היורשים החוקיים (למשל, ילדים מנישואים קודמים או הורים של המנוח). מצב זה יכול להיות טראומטי, במיוחד בגיל מבוגר.

 

הסכם לחיים משותפים – הפתרון המקיף

מלבד צוואה, פתרון מומלץ נוסף הוא עריכת "הסכם לחיים משותפים" בין ידועים בציבור. הסכם כזה יכול להסדיר לא רק את ענייני הירושה, אלא גם נושאים אחרים כמו חלוקת רכוש במקרה של פרידה, הסדרי מזונות, וזכויות נוספות. כדאי לפנות לגורם מקצועי כמו נוטריון בסביון שיוכל לעזור בניסוח הסכם מותאם למצב הספציפי שלכם ולאשר אותו באופן שיהיה תקף משפטית.

 

זכויות סוציאליות: הבדל חשוב

בניגוד למצב בדיני הירושה, בכל הנוגע לזכויות סוציאליות, המדינה דווקא כן מכירה בידועים בציבור. כך למשל, בן זוג ידוע בציבור של מי שנפטר עשוי להיות זכאי לקצבת שארים מהביטוח הלאומי, לקבל פנסיית שארים ממקום העבודה של המנוח, או ליהנות מהטבות מס מסוימות. זה הבדל משמעותי שחשוב להכיר.

 

המלכודות שכדאי להיזהר מהן

יש כמה טעויות נפוצות שזוגות ידועים בציבור עושים:

  1. דחיית כתיבת הצוואה ל"יום שאחרי" שלעולם לא מגיע.
  2. הסתמכות על הבטחות בעל פה שקשה מאוד להוכיח בבית המשפט.
  3. ערבוב מלא של הכספים והנכסים ללא תיעוד.
  4. אי-התייעצות עם עורך דין המתמחה בתחום.

 

המקרה של דני ומיכל – סיפור אמיתי (בשמות בדויים)

דני ומיכל חיו יחד כידועים בציבור במשך 15 שנה. הדירה הייתה רשומה על שם דני, שהיה בעליה עוד לפני שהכיר את מיכל. לדני היו שני ילדים מנישואיו הקודמים, והוא תמיד אמר למיכל ש"אל תדאגי, הכל יהיה בסדר". כשדני נפטר לפתע ללא צוואה, ילדיו טענו לבעלות מלאה על הדירה מכוח חוק הירושה. מיכל, בגיל 67, מצאה את עצמה במאבק משפטי מול הילדים. בסופו של דבר, בית המשפט הכיר בזכותה להמשיך ולהתגורר בדירה למשך שנתיים בלבד, ואז נאלצה לעזוב.

 

כיצד לוודא שבן הזוג שלכם מוגן?

אז מה עושים כדי להימנע ממצבים כאלה? הנה מספר צעדים מעשיים:

  1. עריכת צוואה – זה הצעד החשוב ביותר.
  2. הסכם לחיים משותפים – מסדיר את מערכת היחסים הכלכלית.
  3. רישום משותף של נכסים – אם זה אפשרי.
  4. ייפוי כוח מתמשך – למקרה של אובדן כשירות.
  5. ביטוח חיים עם מוטב מוגדר – דרך פשוטה להעביר כספים ישירות.

 

התפיסה המשתנה של מוסד הנישואין

חשוב לזכור שהחברה הישראלית משתנה, ויותר ויותר זוגות בוחרים לחיות כידועים בציבור מסיבות שונות. חלקם לא יכולים להינשא בישראל (למשל, זוגות חד-מיניים או אנשים שאינם יהודים על פי ההלכה), אחרים מתנגדים לממסד הדתי, ויש כאלה שפשוט מעדיפים את המודל הזה. המחוקק והפסיקה מכירים במגמה זו, וישנה התקדמות מתמדת בהכרה בזכויות של ידועים בציבור, אך עדיין יש פערים שחשוב להכיר.

 

לסיכום: הגנה נכונה על האהובים עליכם

ידועים בציבור יכולים בהחלט לרשת זה את זה, אך זה לא קורה אוטומטית. הדרך הנכונה להבטיח זאת היא באמצעות צוואה ברורה והסכם לחיים משותפים. לא כדאי להשאיר דברים ליד המקרה או להסתמך על "הבנות" שאין להן תוקף משפטי. משרד עורכי דין רחל שחר מתמחה בדיני משפחה וירושה, ומעניק ייעוץ משפטי מקצועי ורגיש בסוגיות אלו. משרד זה, המדורג בין 50 המשרדים המובילים בישראל בתחום דיני משפחה, מספק פתרונות מותאמים אישית לידועים בציבור, תוך הבנה עמוקה של הצרכים הייחודיים שלהם. ניתן לפנות אליהם בטלפון 03-7949755 או בדוא"ל [email protected], בשני הסניפים בתל אביב ובקרית אונו (יש לתאם פגישה מראש). השקעה קטנה היום בייעוץ משפטי יכולה למנוע כאב לב וסבל מיותר בעתיד.

התפיסה המשתנה של מוסד הנישואין