סיוע משפטי מטעם משרד המשפטים בעבור חדלות פירעון ו/או פשיטת רגל

מטבע הדברים, אדם אשר נקלע לחדלות פירעון ו/או פשיטת רגל, עלול במידה רבה יותר למצוא את עצמו מתקשה במימון ורכישת סיוע משפטי, אשר בנושאים הרי גורל שכאלו עלול להוות הבדל דרמטי בין שיקום ויציאה לדרך חדשה, או להשתעבדות לנושים ומחייה תחת חנק כלכלי בלתי אפשרי.

לאור זאת, במדינת ישראל כמו גם במדינות מערביות נוספות, אדם אשר אינו מסוגל להרשות לעצמו סיוע משפטי כמו גם אשר עונה על צבר תנאים מסוים – זכאי לקבלת תמיכה שכזו מטעם המדינה. זאת כאשר מטרת העל שנלווית לצעד זה היא הבטחה כי כל אדם יעמוד בפני שופט בעת הצורך לדון בסוגיות דרמטיות שכאלו כאשר נלווה לו ייעוץ משפטי רלוונטי, בעת הצורך לתת דין.

לעומת זאת, רבים אינם כלל מודעים לזכאותם ולאפשרות אשר קיימת למענם מטעם המחוקק, ובכך נאלצים לוותר עליה או להוציא את מעט הכסף שקיים ברשותם בכדי לרכוש שירותים אשר יכלו לקבל בחינם. לפיכך, במאמר הקרוב נבחן ונסקור את היבטי הסיוע אשר נלווה להליך פשיטת רגל ו/או חדלות פירעון, כדמות סיוע משפטי מטעם המדינה.

 

הצורך הראשוני בעורך דין פשיטת רגל ו/או חדלות פירעון

ראשית בטרם נפרט את אופן הסיוע אשר ניתן מטעם המדינה בדמות סיוע משפטי, ראוי לציין מדוע קיים צורך שכזה מלכתחילה. הסיבה לכך היא שעורך דין פשיטת רגל ו/או חדלות פירעון, מאפשר לאדם אשר נקלע לכדי מצב ביש שכזה, מצב אשר במהלכו סך כל נכסיו פחותים מסך כל חובותיו, לכרות הסכם והסדר אשר מאפשר לו עד כמה שניתן להסדיר את חובותיו וכפועל יוצא מכך לצאת לדרך חדשה.

כלומר, עורך דין פשיטת רגל ו/או חדלות פירעון, מייצג את החייב אל מול הערכאה המשפטית, הנאמן אשר מונה מטעמה לכינון ההסכם, או במסגרת משא ומתן אל מול הנושים בכדי להבאתו של הסכם נושים.

בנוסף לכך, עורך דין פשיטת רגל ו/או חדלות פירעון משמשים לעתים רבות כנאמנים במסגרת הליכים שכאלו בקרב אנשים אחרים, לפיכך הם הינם בעלי בקיאות רבה בהליך על כלל מרכיביו, ניסיון אשר יכול לשמש רבות אדם פשוט מן היישוב אשר אינו בקיא בהם על בורים.

 

מי רשאי לקבלת סיוע משפטי בדמות עורך דין פשיטת רגל ו/או חדלות פירעון מטעם המדינה?

בהמשך לכך, לא כל אדם זכאי לקבלת סיוע משפטי חינמי מטעם המדינה, כאשר הגורם אשר מעניק את הסיוע הוא אינו הפרקליטות הציבורית, אלא משרד המשפטים, כאשר האחרון קבע מספר קריטריונים ותבחינים אשר לאורם נקבעת זכאותו של אדם.

הזכאות נקבעת על פי 3 תנאים מצטברים, קרי יש לקיים את שלושתם, אשר לאורם נקבעת הזכאות והינם כדלקמן:

1. קיימת סבירות לזכייה בתביעה
2. הנאשם צלח את מבחן הזכאות הכלכלית
3. הנשוא כרוך כנושא שבעקבותיו ניתן סיוע משפטי מטעם המדינה

 

סבירות לזכייה בתביעה

שאלת הסבירות הינה מורכבת במידה מסוימת בשאלת חדלות פירעון ו/או פשיטת רגל, שכן אין כאן זכאי או אשם, אלא תיווך בחסות בית המשפט והמדינה בין 2 צדדים – הנושים והחייב.

לאור זאת, שאלת הסבירות נובעת יותר לעד כמה יכול אותו סיוע משפטי בחסות המדינה להשפיע ולשנות את תוצאות הדין הצפוי להתקבל, שאלה אשר נגזרת מן הנסיבות שהובילו מלכתחילה לכדי חדלות הפירעון ו/או פשיטת רגל.

רוצה לומר – אילו מדובר בנסיבות אשר אינן נתפשות כאשמתו הישירה של החייב, כפי שקורה בעת משבר רפואי ו/או כלכלי, אזי שיכולת ההשפעה של עורך הדין גוברת. לעומת זאת, כאשר מדובר בחובות אשר נוצרו בגין עבירה על החוק, או התנהגות חסרת אחריות ובעלת אלמנטים של מרמה – הסיכוי להתחשבות מצד הערכאה המשפטית צונח בהתאם.

 

מבחן הזכאות הכלכלית

מבחן הזכאות הכלכלית הוא מבחן אשר נועד לקבוע את מידת הזדקקותו של החייב, אשר נקבעת לפי אורח חייו ויכולתו הכלכלית. כלומר, במסגרת המבחן בוחנים הן את הכנסתו של החייב, כמו גם את הרכוש אשר קיים לו, בכדי לקבוע סופית האם הוא רשאי וזקוק לקבלת סיוע, או שמא אוזלת ידו היא תולדתם של מעשיו חסרי האחריות והתנהגותו הכלכלית הקלוקלת.

במסגרת חלקו הראשון של המבחן נבחנת השאלה האם הנאשם יכול לקבל הלוואה בהתאם לשווי רכושו, כלומר סך כלל חסכונות, השקעות, רכוש ממשי וכן הלאה, כאשר אילו כלל נכסיו לא מאמירים לכדי הלוואה אשר גבוהה מ- 3 משכורות ממוצעות במשק, אזי שהוא זכאי לקבלת סיוע משפטי מטעם המדינה. לעומת זאת, אין לחשב דירה כערבות למען הלוואה, מתוך רצון להותיר את החייב כבעל קורת גג.

בנוסף לכך, חלקו ה- 2 של המבחן נוגע לשאלת ההכנסה, כאשר אילו אדם יחיד או משפחה עד כדי 3 נפשות, משתכרת בממוצע לנפש בשכר שנמוך מ- 2/3 מהשכר הממוצע במשק – אזי שהוא זכאי גם לאור מבחן ההכנסה, כאשר בעבור כל נפש נוספת לתא המשפחתי עולה הרף ב- 6%.

כמו כן, אילו אדם עומד למבחן לגופו, לאור עיסוקיו הפרטיים אשר אינם מערבים את בן/ת זוגתו, אזי שהאחרון/נה לא יחושבו כחלק ממבחן ההכנסה.

 

הגדרת הנושא ככרוך בסיוע משפטי מטעם המדינה

ישנם נושאים אשר בגינם גם אילו זכאי אדם לקבלת סיוע, אינם כרוכים במסגרת הענפים המשפטיים אשר ניתן לאורם סיוע משפטי. לעומת זאת, פשיטת רגל ו/או חדלות פירעון הינם כרוכים ככאלו.

 

אוכלוסיות פתורות מהוכחת זכאות

ישנן אוכלוסיות אשר לא צריכות להוכיח כי הינן זכאויות לקבלת סיוע משפטי מטעם המדינה, בשל היותן חברות בקבוצות בעלות נסיבות מיוחדות, אשר ביניהן ניתן למנות – ניצולי שואה, מאושפזים בכפייה, אנשים אשר תובעים ו/או נתבעים במסגרת ביטוח לאומי, או מיוצגים שנפגעו במסגרת עבירות מין או סחר בבני אדם.

 

עורך דין פרטי אל מול עורך דין מטעם המדינה

ההבדל הגדול אשר קיים בהיעזרות בעורך דין פרטי אל מול עורך דין אשר מועסק על ידי המדינה, הוא האופן בו הראשון פועל אל מול מערכת החוק לעומת האופן של האחרון.

כלומר, עורך דין פרטי אינו מפחד לתקוף ולאתגר את מערכת המשפט, כאשר הוא רותם לטובתו כל כלל וחוק אשר עלול לשמשו ואת לקוחו במסגרת ההליך התקין, כאשר מנגד עלול עורך דין מטעם המדינה לנהוג לפי כללים יותר מכובדים ולהימנע מהארכת ההליך שלא לצורך או נקיטת פעולות אשר הינן בגדר "כשר אבל מסריח".

כמו כן, עורך דין פרטי עלול לעתים לנסות להאריך את ההליך מתוך כוונת רווח אשר נלווית לליווי ארוך יותר של החייב, כאשר עורך דין מטעם המדינה אינו תלוי כלכלית בחייב, ולפיכך אינו מחזיק באינטרס דומה.