מה הוא חוק חדלות פירעון

לאור תלאות החיים הרבות אשר אף אדם אינו חסין מהן, כמו גם תמורות ושינויים אשר עלולים בבוא העת לפקוד את משלח ידו של כל אדם, ישנם רבים אשר נקלעים לקשיים כלכליים חמורים. בנוסף לכך, מפגעיה של מגפת הקורונה אשר סופה טרם נצפה בעתיד הקרוב, דחקו אף עוד בעלי עסקים לכדי מצב אשר בעבר היה מוכר בעגה המשפטית כפשיטת רגל.

לעומת זאת, לאחר שינוי בחוק אשר הגיח לעולם בשנת 2019, נוצרו אלטרנטיבות להליך ארכאי כפשיטת רגל, אשר אינו היה יעיל במיוחד וחטא למטרתו כאשר הן הנושים והן החייב לא הצליחו לצאת מרוצים מקיומו כהלכה. דוגמה לאלטרנטיבה שכזו היא חוק חדלות פירעון, אשר מהווה כיום אמצעי הוגן ונכון להתמודדות עם חוסר יכולתו של אדם להשיב את חובותיו, כמו גם מזרז את כלל התהליך.

לפיכך, במאמר הקרוב נדון בהרחבה במאפייניו של חוק זה, כמו גם נקודות מרכזיות אשר חשוב להכיר לאורכו.

 

מה היא חדלות פירעון?

חדלות פירעון היא שם לכלל הליך הסדרת חובו של אדם אל מול נושיו, אשר עוגן בחוק בשנת 2019, כאלטרנטיבה מודרנית ורלוונטית יותר מאשר קודמתה – הליך פשיטת רגל.

כלומר, במסגרת הליך חדלות פירעון מוכרז החייב כאדם אשר אינו מסוגל לממש את פריעת חובותיו, הכרזה אשר נלוות לה חובות וזכויות כאחד, אשר מטרתן היא לאפשר הן לנושים לקבל את המרב מסכום אשר הלוו לו, כמו גם לאפשר לחייב לצאת לדרך חדשה מבחינה כלכלית.

 

מי הוא חדל פירעון?

חדל פירעון הוא אדם אשר גם אילו התעתד למכור את כלל נכסיו באשר הם, החל מנדל"ן וכלה בתיקי מניות והשקעות שונות, הוא אינו מסוגל להשיב לנושים את כלל ההון אשר הוא חייב להם כדת וכדין, זאת בנוסף להיותו של אותו חייב בעל מחזור הכנסה שלילי, כלומר כאשר כלל הוצאותיו גוברות על הכנסותיו. כמו כן, חדל פירעון יכול להיות אדם פרטי ו/או בעל עסק, עם כי לא חברה בע"מ, שכן ההליך הרלוונטי עבורה בהקשר זה הינו פירוק.

 

הסנקציות אשר כרוכות בהליך חדלות פירעון

בדומה לאשר נהוג בהליך פשיטת רגל, גם בחדלות פירעון ישנן הגבלות אשר מושתות אודות החייב. דוגמה לאותן סנקציות אשר תכליתן היא להבטיח שימוש בעת צרה של הליך זה ולא ככרטיס הימלטות מחובות נקודתי, הוא צו איסור יציאה מהארץ, אשר לא מאפשר לחייב לצאת את המדינה פרט לאירועים משפחתיים או בעלי פוטנציאל עסקי (אשר רווחיו כמובן יועברו לנושים), אשר צריכים לקבל את אישורו של בית המשפט.

כמו כן, יוכרז החייב כלקוח מוגבל על ידי בנק ישראל, הגדרה אשר תמנע ממנו לקבל מסגרת אשראי משמעותית כמו גם לבצע תשלום באמצעות שיקים וחסימת כרטיסי אשראי נוכחיים. מטרת הגבלות כלכליות אלו היא למנוע מצב בו החייב פועל הן בזדון או בתום לב באופן אשר עתיד לפגוע במי אשר יבוא עימו במגע.

 

תפקידן של הסנקציות כחלק מההליך

אחת הסיבות שלשמן נוצר חוק חדלות פירעון, הוא שבמסגרת פשיטת רגל הסנקציות אשר הושתו על החייב היו כה הרסניות, עד כדי כך שלא היו לו כלל תמריצים לנסות להשיב ולתקן את מצבו הכלכלי, קרי להעלות את רמת ההשתכרות שלו.

זאת מכיוון שפריסת החוב ודרישת חלק כה ניכר ממנו הותירה רבים מפושטי הרגל במצב בו הם העדיפו לעבוד במשלח יד פשוט ונוח, היות ובכל מקרה הסכומים אשר ירוויחו לא יהיו מנת חלקם שכן גם אילו יעבדו בהם כל חייהם לא יצליחו לעמוד בחובותיהם.

לכן, אף על פי כי בחדלות פירעון עדיין ישנן סנקציות מהותיות ובלתי מבוטלות כדוגמת צו איסור יציאה מהארץ, כמו גם הגבלת חשבונות בנק וכרטיסי אשראי, הסנקציות שבתוכו מותאמות יותר למתן האפשרות לחזרה למוטב מצד החייב ולקיומם של חיים רגילים.

 

הליך חדלות פירעון

כאשר אדם בוחר לשים פעמיו לעבר חדלות פירעון, עליו לפנות דרך בית המשפט לבקשת הסדר בינו לבין הנושים אשר ייכרת על ידי צד ג' כדוגמת מגשר אשר יקרא נאמן. אותו נאמן, ינסה לבנות משוואת מאזן כוחות שתבטיח כי מירב הסכום האפשרי יגיע לידיהם של הנושים, אשר בבסיס אותה משוואה ההבנה כי האחרון יתאפשר רק אילו לחייב יהיה אופק כלכלי לשאוף אליו, ותקווה אמיתית לשחרור מהחוב.

כלומר, על החייב לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת הסדר, אשר האחרון ימנה נאמן בכדי שזה ידון בעניין הנסיבות אשר הובילו לכדי חדלות פירעון מלכתחילה, נסיבות אשר יש להן משקל רב.

 

חשיבות הנסיבות לעיצוב תכנית ההבראה

בהמשך לכך, לזהותן של הנסיבות השפעה רבה על אשר יוחלט בשלב אוחר יותר מצד אותו נאמן. כלומר, אילו אדם הגיע לכדי חדלות פירעון כתוצאה מגורמים אשר לא היו בשליטתו, כדוגמת משבר רפואי חריף אשר פקד אותו מבלי התרעה, כמו גם התייקרות דרסטית או היעלמותו של חומר גלם אשר עליו התבסס משלח ידו במידה רבה, תהיה לכך התייחסות מצד הנאמן בעודו ניגש לנסח את תכנית ההבראה, קרי ההסדר בין הנושים לחייב.

על אותו משקל, אילו חדלות הפירעון היא תוצרה של התנהלות רשלנית ו/או פלילית אשר הותירה את הנושים חשופים בשל תעוות בצע של החייב, אזי שיהיו לכך השלכות בהתאם בתכנית ההבראה אשר תונפק לו.

 

תכנית ההבראה והתמריץ העז שטמון בה

משנאמן אשר מונה על ידי בית המשפט בחן את כלל הנסיבות של החייב, כמו גם הגורמים אשר הובילו אותו מלכתחילה לחדלות פירעון, תקבע תכנית ההבראה בעניינו. תכנית ההבראה תכלול נקודות מפתח אשר בהתאם לקיומן יוסרו אט אט הסנקציות מהחייב, בהתאם לאופן בו החזיר את חובו לנושים.

כלומר, ראשית התוכנית היא בקביעת סכום סופי אשר אותו צריך החייב להחזיר לנושים בכדי להסיר מעליו את עול חדלות הפירעון וכל אשר נלווה לה, כמו גם כאשר ניתן לכרוך נקודות ציון משמעותיות לאורכו של סכום זה, כאשר בכל נקודת ציון ניתן להסיר סנקציה מסוימת מחובתו של החייב.

בכך למעשה גדלה המוטיבציה של החייב להגדיל את כושר השתכרותו וכפועל יוצא של זאת גם להחזיר כמה שיותר מחובו, בכדי להחזיר את חייו למסלולם התקין כפי שהיו טרם אותו חוב.

זאת בנוסף לעובדה כי לרוב מדובר בסכום אשר הינו נמוך יותר מאשר היה החוב מלכתחילה. רוצה לומר – הנושים מסתפקים אמנם בחלק יחסי מהחוב, אך הוא עודנו גבוה מאשר היו מקבלים בהליך פשיטת רגל, שכן במהלך הליך זה רבים אינם רואים את האור בקצה המנהרה ואינם מאמינים כי יצליחו להשיג את הסכום הגבוה אשר נדרש מהם, כזה אשר לעתים לא נלוות לו הנחות משמעותיות.

 

מטרתו של חוק חדלות פירעון

כפי שניתן להבין, חוק חדלות פירעון מהווה מעין שדרוג מודרני לחוק פשיטת רגל, כאשר פרט להיותו מטיב עם כלל הצדדים כאשר דרכו של החייב לעצמאות כלכלית התקצרה משמעותית, זאת במקביל לעלייה משמעותית בסכום אשר הנושים זוכים לו.

בנוסף לכך, חדלות פירעון נועדה להיות הליך יעיל וזריז בהרבה מאשר פשיטת רגל, מטרה אשר מושגת באמצעות פריסת הסנקציות בקורלציה ישירה לתשלום חלקו היחסי של החוב.

לדוגמה – ניתן לקבוע כי צו איסור היציאה מן הארץ יוסר כאשר ישולמו %X מסך החוב. בכך למעשה החייב זוכה לחזרה הדרגתית ומדודה לחייו הקודמים, צעד אשר טרם לכן התאפשר לו רק בבוא העת לתשלום החובו המלא אשר הוגדר על ידי נאמן.