רשלנות רפואית – איך נדע אם התבצעה?

כיום עולם הרפואה התפתח והתקדם במידה רבה לאור פיתוחים מחקריים, כמו גם פיתוחים טכנולוגיים אשר מאפשרים כיום לרופאים להיחשף לאינפורמציה אודות גוף האדם, זאת בנוסף להשפעה על אשר מתרחש בתוכו – באופן אשר בעבר היה נחשב לבדיה וסיפורי מעשיה. למרות זאת, בעקבות היותם של רופאים בשר ודם בעלי תפקיד מרכזי במערכת הרפואית גם כיום, כמו גם לאור היותם אנושיים וככאלה יצורים אשר אינם חפים מטעויות, הופעתה ושכיחותה של רשלנות רפואית טרם מוגרה ונעלמה מפני העולם הרפואי, כאשר מטופלים רבים נאלצים להתמודד עם לקויות ונכויות אשר מושתות עליהם על לא עוול בכפם.

לכן, עולה השאלה כיצד נוכל לדעת האם התבצעה רשלנות רפואית בעניינו, כמו גם מה היא רשלנות רפואית מלכתחילה?

 

מה היא בעצם רשלנות רפואית

רשלנות רפואית היא הגדרה משפטית ו/או רפואית, לטיפול ו/או היעדרו של טיפול, אשר בעקבות החלטות הרופא או מי מן הצוות הרפואי אשר לקח במסגרת הטיפול חלק, למטופל נגרם נזק אשר היה ראוי שהיה נמנע מלכתחילה.

כלומר, רשלנות רפואית היא כאשר איש צוות רפואי כלשהו, בוחר לנקוט צעד שגוי אשר גורם לנזק או כאשר הוא בוחר להימנע מלנקוט את הצעד ההכרחי והנכון לסיטואציה, כאשר בעקבות החלטה זו נגרם למטופל נזק אשר היה ניתן למניעה, כמו גם אשר היה מצופה מאותו אישר צוות רפואי להימנע ממנה.

 

דוגמאות לרשלנות רפואית

בהמשך לכך, רשלנות רפואית יכולה להיות לדוגמה אי ביצוע בדיקות או חוסר התייחסות לתלונות המטופל, אשר מתבטלות מבלי שנעשית בחינה עניינית בעניינם מתוך התעלמות מתחושותיו, אשר לעתים עלול להסתתר בהן גורמים ורמזים שאוזן ועין רפואית אמורים לפענח ולהסיק מסקנות אודותם.

כמו כן ומנגד, רשלנות רפואית יכולה להתגלם גם כאשר במסגרת הליך רפואי כירורגי, האופן בו התבצע הניתוח השאיר את המטופל עם נזקים אשר אינם אמורים להיות מנת חלקו כתוצאה מאותו ניתוח, כפי שקורה לעתים כאשר נשאר ציוד רפואי מתכלה בתוך גופו לאחר שנתפר.

 

רשלנות רפואית לאור קיומם של 3 תנאים

לפיכך, כפי שניתן ללמוד מאשר מצוין לעיל, בכדי להפוך החלטה ו/או פעולה של איש צוות רפואי לכזו אשר יש בה עילה לתביעה על רקע רשלנות רפואית, יש צורך בקיומם של 3 תנאים מצטברים, אשר הינם כדלקמן:

1. החלטה שגויה בפן המקצועי
2. נזק אשר נגרם למטופל
3. קשר נסיבתי בין ההחלטה לבין הנזק

 

רוצה לומר, בכדי להפליל החלטה רפואית שהתקבלה בעניין מטופל ככזו אשר יש בה טעם נפגם של רשלנות רפואית, קיים צורך להוכיח כי הייתה זו החלטת איש הצוות הרפואי אשר גרמה לנזק שנסוב למטופל לפחות ברמת סבירות אשר גוברת על 50%. זאת כאשר אילו אחד מ- 3 הגורמים הללו אינו קיים, אזי שזו אינה רשלנות רפואית כלל.

 

כיצד ניתן לקבוע האם החלטת איש צוות רפואי נכונה או שגויה?

בעוד שגורם הנזק הינו ברור יחסית, וקל להבחינו או לאפיינו בעת הצורך, כמו גם כאשר מדובר בקשר נסיבתי אשר הוביל לאותה פגיעה, ישנו אלמנט אחד אשר עלול לעלות לגביו ספקות – אשמת איש הצוות הרפואי ו/או תקינות ההחלטה שקיבל.

לאור קושי זה, נוצר מבחן אשר נעשה גם בענייני אנשי מקצוע אחרים, בעת הצורך לקבוע את מידת אחריותם ו/או רשלנותם בקשר לתביעות נזיקין אשר נעשו בעניין אדם או גוף אחר, מבחן אשר זכה לכינוי – מבחן הרופא הסביר.

 

מבחן הרופא הסביר כאבן בוחן

מבחן הרופא הסביר הוא מבחן אשר במהלכו נבחנת השאלה אל מול אנשי מקצוע נוספים, האם רופא אשר רמת כישוריו הינה סבירה, קרי ממוצעת, היה מקבל החלטה דומה לאשר קיבל אותו רופא (או כל איש צוות רפואי לצורך העניין), בעודו בוחן את הסוגייה אשר נדרש לה.

כאשר אילו יתברר כי אכן מדובר בסוגיה אשר עלולה לגרום למרבית הרופאים לנהוג כך, אזי שאותו רופא לא חטא לתפקידו, בעוד שאם תכריע הערכאה המשפטית כי אכן היה פגם בהתנהלותו, כמו גם כאשר מצופה ממנו לנהוג אחרת – יש בכך להטיל עליו את האשמה לנזק שנגרם.

 

פיצויים בעקבות רשלנות רפואית

בנוסף לכך, למידת האשמה ו/או הרשלנות הרפואית אשר נגרמה בעניינו של אדם, השפעה רבה לשאלה כמו גם לקביעה אשר נוגעת לגובה הפיצויים שיש לפסוק לטובתו.

זאת מכיוון שבעת הצורך לחשב את גובה הפיצויים, הערכאה המשפטית, כלומר בית המשפט, יבחנו את מרכיב האשמה של אותו איש צוות רפואי כגורם אשר "אינו טבעי" וכתוצאה מכך גרם מלכתחילה להיווצרות הנזק.

זאת מכיוון שבעוד שאילו מדובר בתופעה שמרכזה בנטייה גנטית חריגה ואזוטרית של גופו של אותו חולה, אשר בעקבות כך חשפה אותו לנזק מוגבר או הגבירה את הסיכון שיוסב לו נזק כתוצאה מההליך, אזי שיש בכך בכדי להפחית ממידת אחריותו של איש הצוות הרפואי, כמו גם להשפיע על גובה הפיצוי אשר יומצא לו.

 

לסיכום

רשלנות רפואית היא נגזרת של קיומם של 3 תנאים שונים, אשר משתנים בהתאם לסוגייה וכתוצאה מכך גם קובעים את גובה הפיצוי אשר נגזר לטובת אותו מטופל אשר ניזוק, בעת הצורך לקבוע את פיצוייו או שיפוייו.

כמו כן, כל מקרה אשר מעורר חשד של רשלנות נבחן לגופו, שכן כל אדם מגיע עם נסיבות רפואיות שונות, אשר נגזרות מאורח חייו, גילו, והאופן בו אובחנו תחלואיו וצרכיו הרפואיים.

עובדה אשר מקשה במידה מסוימת בנקיבת "מחיר מחירון" בעבור פיצויים כתוצאה מרשלנות רפואית, כמו גם אשר הופכת את שאלת האשמה או קיומה של רשלנות רפואית, למורכבת ובעלת רבדים רבים יותר, משאלות בינאריות אשר מתחלקות לכן ולא.

תוכן זה אינו מהווה תחליף ליעוץ מקצועי בנושא, כל המקבל החלטה על סמך הכתוב עושה זאת על סמך דעתו בלבד והינו האחראי הבלעדי להשלכותיה של החלטה זו. ט.ל.ח.