law4all.co.il פורטל עורכי הדין
 
שם:
דוא"ל:
טלפון נייד:
אזור מגורים:
תחום:
פרטי הפניה:
שלח
מלל: קטגוריה
חפש באתר
כניסה לרשומים
שם משתמש:
סיסמה:
שכחת סיסמא?
תחום התמחות:
אזור:
חפש בפורטל עורכי הדין
מקרקעין
תחומים ראשיים באתר
 

היטל תיעול

 / עו"ד משה ימין  צפיות : 3068
‏2012/‏01/‏08
חיסכון של מיליוני שקלים בגין חיסכון בהיטל תיעול שניגבה שלא ע"פ חוק

 היטל התיעול בקדימה


עקב פניית תושבים בנוגע לדרישת היטל תיעול שהגיעו אליהם גם לאחרונה, מצאתי לנכון להביע דעתי על אודות מהות ההיטל והבעייתיות שבחוק העזר בכל הנוגע לדרישתו מבעלי נכסים שרכשו הנכס לאחר מרץ 1998.  מערכת תיעול הנה מערכת תעלות גרביטציונית (שיפועית) מעל לפני הקרקע ומתחתיה שתפקידה לנקז מים עיליים (מי גשמים) וזאת כדי למנוע הצפה וזרימות בלתי מבוקרות של מים בתחום הרשות.


ביום 05.03.98 נחקק חוק העזר לקדימה (תיעול) התשנ"ח – 1998 ועל פיו הוסמכה הרשות לחייב את בעלי הנכסים בתשלומים שנקבעו כדי לממן את התקנת מערכת התיעול. לפי חוק העזר, אם החליטה המועצה להתקין תיעול ולחייב בעלי נכסים בתשלום,  יודיע ראש המועצה על ההחלטה לבעל הנכסים המצויים באזור האיסוף.


להיטל תיעול אין בהכרח זיקה לביצוע תיעול בנכס גובל


איזור האיסוף בחוק העזר מ- 1998 הנו שטח שהמהנדס קבע שהוא איזור לאיסוף מי גשמים או מים עליונים למובילי הניקוז.  אם לא קבע זאת המהנדס,  יהיה אזור האיסוף, כל שטח מרחב  התכנון המקומי קדימה.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  


על פי השכל הישר ועל פי חוק העזר הואיל וכל שטח המועצה המקומית כבר הוגדר כאגן ניקוז אחד הרי שעבודת התיעול הראשונה באזור הניקוז מחייבת את כל תושבי קדימה. המועצה הודתה שעבודות התיעול החלו בשנת 2000.  בפועל לא גבתה המועצה את ההיטל לפי חוק העזר מאז חוקק בשנת 1998 ועד לפקיעתו בפברואר 2010,  עת נכנס לתקפו חוק העזר לקדימה-צורן (תיעול) התש"ע אשר סעיף 12 שלו קבע כדלקמן: 
היתה המועצה מוסמכת לחייב בעל נכס בתשלום היטל קודם על פי חוק עזר קודם וזה לא נדרש על ידה ישלם בעל הנכס למועצה לפי דרישתה את החיוב הקודם וזאת בהתאם לחוק העזר הקודם שמכוחו מוסמכת היתה המועצה להטילו.


בעל נכס שרכש הנכס בתקופת חוק העזר הישן אינו חייב בהיטל תיעול


 


לדעתנו (על פי חוק העזר כלשונו כיום),  הואיל ועל פי חוק העזר הקודם היתה המועצה מוסמכת לחייב בשנת 2000 את בעל הנכס ההיסטורי הרי שככל שלא תעמודנה לבעל הנכס ההיסטורי הגנת שיהוי, התיישנות או מצג, (בד"כ תעמוד) על המועצה לפנות לבעל הנכס ההיסטורי שהיה הבעלים בשנת 2000 ולדרוש ממנו (ולא מן הבעלים החדש) את התעריף  הישן שהוא נמוך יותר והכל על פי לשונו המפורשת של סעיף 12 לחוק העזר. שכן מה חטא ומה עווה הבעלים החדש כשבאה אליו עתה המועצה בדרישה לפרוע היטל תיעול,  מקום שהמועצה היתה מוסמכת לחייב את הבעלים הקודם. יתר על כן,   ככלל אין כל הצדקה לסטות מעקרון השוויון ולא ברור מדוע ולמה בעת ובעונה אחת יקבל בעל נכס מסויים דרישת תשלום לפי התעריף הנמוך ובעל נכס אחר לפי התעריף הגבוה. אין כל הצדקה שהמועצה תחליט לברור בעצמה מי הוא בעל הנכס שישלם. החוק קובע כי בעל הנכס הוא בעל הנכס שניתן היה לחייבו על פי החוק הישן. חוק הוא חוק וחל על אנשים שווים במידה שווה. הדברים נכונים כשמדובר בחקיקה ראשית ועל אחת כמה וכמה על חוקי עזר שהם בדרגה של חקיקה משנית. לדעתנו, סעיף 12 לחוק העזר החדש הופך את חוק העזר החדש לבעייתי ליישום שכן התעריפים החדשים אינם יכול לחול מקום שבו היתה בתקופת החוק הישן קרקע ביעוד של מגורים, מסחר, מלאכה ותעשיה. תעריפי חוק העזר החדש יחול  רק על קרקע ששונה יעודה מקרקע חקלאית בתקופת חוק העזר החדש היינו מיום 21.02.2010 ואילך.  


מסקנות


לדעתנו מוגבלת המועצה לגבות היטל תיעול רק ממי שהיה בעלים בתחילת עבודת התיעול הראשונה בקדימה ועל פי התעריף הישן ובכפוף להגנות ככל שתהיינה של שיהוי, התיישנות, מצג וכיו"ב. בפני בעל נכס הנדרש לשלם היטל תיעול ללא הצדקה עומדת הברירה; לשלם תחת מחאה ולתבוע החזר. לחילופין, לא לשלם ולעתור בעתירה מנהלית נגד הדרישה לתשלום. דעתנו נוטה לכוון אי תשלום ותקיפה מנהלית מקום שאין נסיבות דחופות המחייבות תשלום. ברור שבמידה והעתירה לא תעלה יפה תחול על דרישת התשלום ריבית המקובלת. לדעתנו חייבת לעלות מחאה חברתית במקביל להליך המשפטי שכן על פניו נראה חוק העזר לקוי יישומו לוקה באי שוויון ובאי סבירות.


עוד על היטל התיעול בקדימה


עקב פניית תושבים בנוגע לדרישת היטל תיעול שהגיעו אליהם גם לאחרונה, מצאתי לנכון להביע דעתי על אודות מהות ההיטל והבעייתיות שבחוק העזר בכל הנוגע לדרישתו מבעלי נכסים שרכשו הנכס לאחר מרץ 1998.  מערכת תיעול הנה מערכת תעלות גרביטציונית (שיפועית) מעל לפני הקרקע ומתחתיה שתפקידה לנקז מים עיליים (מי גשמים) וזאת כדי למנוע הצפה וזרימות בלתי מבוקרות של מים בתחום הרשות.


ביום 05.03.98 נחקק חוק העזר לקדימה (תיעול) התשנ"ח – 1998 ועל פיו הוסמכה הרשות לחייב את בעלי הנכסים בתשלומים שנקבעו כדי לממן את התקנת מערכת התיעול. לפי חוק העזר, אם החליטה המועצה להתקין תיעול ולחייב בעלי נכסים בתשלום,  יודיע ראש המועצה על ההחלטה לבעל הנכסים המצויים באזור האיסוף.


להיטל תיעול אין בהכרח זיקה לביצוע תיעול בנכס גובל


איזור האיסוף בחוק העזר מ- 1998 הנו שטח שהמהנדס קבע שהוא איזור לאיסוף מי גשמים או מים עליונים למובילי הניקוז.  אם לא קבע זאת המהנדס,  יהיה אזור האיסוף, כל שטח מרחב  התכנון המקומי קדימה.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  


על פי השכל הישר ועל פי חוק העזר הואיל וכל שטח המועצה המקומית כבר הוגדר כאגן ניקוז אחד הרי שעבודת התיעול הראשונה באזור הניקוז מחייבת את כל תושבי קדימה. המועצה הודתה שעבודות התיעול החלו בשנת 2000.  בפועל לא גבתה המועצה את ההיטל לפי חוק העזר מאז חוקק בשנת 1998 ועד לפקיעתו בפברואר 2010,  עת נכנס לתקפו חוק העזר לקדימה-צורן (תיעול) התש"ע אשר סעיף 12 שלו קבע כדלקמן: 
היתה המועצה מוסמכת לחייב בעל נכס בתשלום היטל קודם על פי חוק עזר קודם וזה לא נדרש על ידה ישלם בעל הנכס למועצה לפי דרישתה את החיוב הקודם וזאת בהתאם לחוק העזר הקודם שמכוחו מוסמכת היתה המועצה להטילו.


בעל נכס שרכש הנכס בתקופת חוק העזר הישן אינו חייב בהיטל תיעול


 


לדעתנו (על פי חוק העזר כלשונו כיום),  הואיל ועל פי חוק העזר הקודם היתה המועצה מוסמכת לחייב בשנת 2000 את בעל הנכס ההיסטורי הרי שככל שלא תעמודנה לבעל הנכס ההיסטורי הגנת שיהוי, התיישנות או מצג, (בד"כ תעמוד) על המועצה לפנות לבעל הנכס ההיסטורי שהיה הבעלים בשנת 2000 ולדרוש ממנו (ולא מן הבעלים החדש) את התעריף  הישן שהוא נמוך יותר והכל על פי לשונו המפורשת של סעיף 12 לחוק העזר. שכן מה חטא ומה עווה הבעלים החדש כשבאה אליו עתה המועצה בדרישה לפרוע היטל תיעול,  מקום שהמועצה היתה מוסמכת לחייב את הבעלים הקודם. יתר על כן,   ככלל אין כל הצדקה לסטות מעקרון השוויון ולא ברור מדוע ולמה בעת ובעונה אחת יקבל בעל נכס מסויים דרישת תשלום לפי התעריף הנמוך ובעל נכס אחר לפי התעריף הגבוה. אין כל הצדקה שהמועצה תחליט לברור בעצמה מי הוא בעל הנכס שישלם. החוק קובע כי בעל הנכס הוא בעל הנכס שניתן היה לחייבו על פי החוק הישן. חוק הוא חוק וחל על אנשים שווים במידה שווה. הדברים נכונים כשמדובר בחקיקה ראשית ועל אחת כמה וכמה על חוקי עזר שהם בדרגה של חקיקה משנית. לדעתנו, סעיף 12 לחוק העזר החדש הופך את חוק העזר החדש לבעייתי ליישום שכן התעריפים החדשים אינם יכול לחול מקום שבו היתה בתקופת החוק הישן קרקע ביעוד של מגורים, מסחר, מלאכה ותעשיה. תעריפי חוק העזר החדש יחול  רק על קרקע ששונה יעודה מקרקע חקלאית בתקופת חוק העזר החדש היינו מיום 21.02.2010 ואילך.  


מסקנות


לדעתנו מוגבלת המועצה לגבות היטל תיעול רק ממי שהיה בעלים בתחילת עבודת התיעול הראשונה בקדימה ועל פי התעריף הישן ובכפוף להגנות ככל שתהיינה של שיהוי, התיישנות, מצג וכיו"ב. בפני בעל נכס הנדרש לשלם היטל תיעול ללא הצדקה עומדת הברירה; לשלם תחת מחאה ולתבוע החזר. לחילופין, לא לשלם ולעתור בעתירה מנהלית נגד הדרישה לתשלום. דעתנו נוטה לכוון אי תשלום ותקיפה מנהלית מקום שאין נסיבות דחופות המחייבות תשלום. ברור שבמידה והעתירה לא תעלה יפה תחול על דרישת התשלום ריבית המקובלת. לדעתנו חייבת לעלות מחאה חברתית במקביל להליך המשפטי שכן על פניו נראה חוק העזר לקוי יישומו לוקה באי שוויון ובאי סבירות.


 


 
שאל חינם את עורכי הדין המומחים בתחום מלא את פרטיך ועורך דין יצור עימך קשר בהקדם מלא את פרטיך ומזכירת עורך הדין תיצור עימך קשר בהקדם לתאום פגישה
שם: אזור: מטרת פנייה:
דוא"ל: תחום:
טלפון נייד:
שם: אזור: מטרת פנייה:
דוא"ל: תחום:
טלפון נייד:
שם: אזור: מטרת פנייה:
דוא"ל: תחום:
טלפון נייד:
אודות כותב פסק הדין

משה ימין ושות .







אודות כותב המאמר

מאמרים נוספים מאותו כותב


המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו וכן עלולים להיות טעויות או אי דיוקים במידע המתפרסם. לכן באחריותך לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר וכן אין להסתמך על מידע זה בשום דרך שהיא. למען הסר ספק, התוכן המוצג באתר הוא באחריות המפרסם/עורך הדין כותב המאמר בלבד. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותבי המאמרים ו/או מהאתר ו/או מפעיליו כל אחריות. הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר
פורטל עורכי דין - law4all.co.il | אינדקס עורכי דין | מאמרים משפטיים | פסקי דין | ספקי שרות לעורכי דין |

פסקי דין


האתר נבנה ע"י 2all בניית אתרים