law4all.co.il פורטל עורכי הדין
 
שם:
דוא"ל:
טלפון נייד:
אזור מגורים:
תחום:
פרטי הפניה:
שלח
מלל: קטגוריה
חפש באתר
כניסה לרשומים
שם משתמש:
סיסמה:
שכחת סיסמא?
תחום התמחות:
אזור:
חפש בפורטל עורכי הדין
תאונת דרכים ונזיקין
תחומים ראשיים באתר
 

תאונות דרכים - המדריך המלא לנפגע

 / עו"ד אליהו קייקוב  צפיות : 4557
‏2011/‏01/‏25
מהי תאונת דרכים? מי זכאי לתבוע כתוצאה מתאונת דרכים? ומהן זכויותיו של נפגע תאונת דרכים? זאת ועוד במאמר שלהלן.

מדי יום מתרחשות תאונות דרכים בכל רחבי הארץ. בכל תאונת דרכים נפגעים אנשים רבים הזכאים לפיצוי על-פי רוב בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.


מיהם הזכאים לתבוע על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975?


הזכאים לפיצוי על פי החוק הנם נוסע, נהג, או הולך רגל, שנפגע נזק גופני ו/או נפשי בתאונת דרכים, כפי שנפרט בהמשך. במידה וחלילה אחד מהזכאים שלעיל מקפח את חייו בתאונת הדרכים, כי אז זכאי עזבונו של הנפטר ו/או התלויים בו לפיצוי במקום הנפטר. בנוסף לזכאים המנויים לעיל, אף בן משפחה של נפגע, כלומר אדם שניזוק נפשית עקב פגיעת קרובו בתאונה, זכאי לפיצויים. אולם, על פי פסיקת בית המשפט העליון, הזכות לפיצויים עבור נזק נפשי כזה מותנית בקיומם של ארבעה תנאים מצטברים:


1. להוציא מקרים יוצאי דופן, הנפגע חייב להיות בדרגת קירבה ראשונה לנפגע בתאונה (הורים, ילדים ובני זוג) לנפגע.


2. הנפגע התרשם מנזקי התאונה מכלי ראשון, באמצעות הראיה או השמיעה. אולם לא נשללה האפשרות להכרה בנזק נפשי שנגרם בקבלת מידע מכלי שני.


3. הנזק הנפשי נגרם בקרבת מקום וזמן לתאונה, למשל באמבולנס, או בבית החולים, אליו פנה הנפגע בגופו.


4. הנזק הנפשי חייב להיות מהותי. לא תגובה נפשית שלילית, עליה ניתן להתגבר בכוחות עצמיים. דוגמה לנזק נפשי מהותי היא מחלת נפש (פסיכוזיס) וגם מקרים ברורים, קשים ומשמעותיים מבחינת משכם של פגיעות נפשיות רציניות (נוירוזיס) גם אם אינן עולות כדי מחלת נפש.


היעדר אשמה


בניגוד לתביעת נזיקין רגילה, במידה ונמצא שהאירוע הנו "תאונת דרכים" (כפי שיפורט בהמשך), כי אז קיימת אחריות מוחלטת לפצות את הזכאים על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (סעיף 2 לחוק) וכל שיש להוכיח בתביעה הוא את הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה. המטרה הגלומה מאחורי עיקרון היעדר האשמה הוא כי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 הנו חוק סוציאלי שחוקק במטרה ליתן פיצוי לכל אדם שנפגע ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק זה. מכאן, אף במידה והתאונה נגרמה ב"אשמו" של הנפגע יהא הנפגע זכאי לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 בכפוף לסייגיו, אשר יפורטו להלן.


ייחוד עילה


במידה והאירוע מהווה "תאונת דרכים", אין כל דרך לתבוע אלא על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (סעיף 8 לחוק).


חריגים: יתכנו מקרים בהם התאונה מהווה אמנם "תאונת דרכים" על-פי החוק, אך הנפגע לא יוכל לתבוע על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 אלא לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] בלבד. מקרה כזה יכול להתרחש למשל מקום בו אדם נהג ברכבו ללא ביטוח חובה ונפגע בתאונה עם רכבו. בהתאם לסייגים המצוינים בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 אותו נפגע אמנם נפגע ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק, אך לאור העובדה שבעת התאונה לא היה לאותו נפגע ביטוח חובה שביטח את שימושו ברכב לא יוכל הנפגע לתבוע לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 ו"ליהנות" מעיקרון היעדר האשמה שאוזכר לעיל. במקרה כזה פתוחה באפשרותו לתבוע את נזקיו על-פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] וזאת במקרה ויוכל להוכיח אחריותו של אחר לקרות התאונה.


כמו כן, במידה והתאונה נכנסת גם תחת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970 - לא יוכל הנפגע לתבוע לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 אלא לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970.


מיהם שאינם זכאים לתבוע על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975?


1. בהתאם לחוק, מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם [סעיף 7(1) לחוק].


2. אדם שהשתמש ברכב ללא רשות וכן מי שהיה מצוי ברכב ביודעו שנעשה שימוש כאמור לא יהיו זכאים לפיצוי על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 [סעיף 7(2) לחוק]. ניזוקים אלו יוכלו לתבוע לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], אם כי תביעה זו הנה קשה במיוחד לאור עקרון הטבוע בתקנת הציבור "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה". נציין, כי במידה וחלילה קיפחו את חייהם המשתמש ברכב ללא רשות ו/או מי שהיה מצוי עמו ביודעו שנעשה שימוש כאמור, יוכלו תלוייהם לתבוע את "קרנית" בשל נזקיהם. היורשים לא יוכלו לעשות כן (סעיף 7ב. לחוק).


3. נהג שביום התאונה נהג ללא רישיון נהיגה בתוקף, לא יהא זכאי לפיצויים על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 למעט נהג שרישיונו פקע אך ורק מחמת אי תשלום אגרה [סעיף 7(3) לחוק].


יחד עם זאת יוכל הנהג לתבוע בעילה נזיקית את האחראי לתאונה, במידה וקיימת עילה נזיקית כנגדו (על כך ניתן לקרוא באתר בתביעות נזיקין). נציין, כי במידה וחלילה קיפח את חייו המשתמש ברכב ללא רישיון נהיגה בתקף, יוכלו תלוייו לתבוע את "קרנית" בשל נזקיהם. היורשים לא יוכלו לעשות כן (סעיף 7ב. לחוק).


4. מי שהרכב שימש לו או סייע בידו לביצוע פשע. במידה וחלילה קיפח את חייו המשתמש ברכב ששימש לו או סייע בידו לביצוע פשע, יוכלו תלוייו לתבוע את המבטחת או את "קרנית" בשל נזקיהם, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה. היורשים לא יוכלו לעשות כן (סעיף 7ב. לחוק).


5. נהג שביום התאונה נהג ללא תעודת חובה בת תוקף ו/או נהג עם תעודת חובה שאינה מכסה אותו (נהג נקוב בשם) [סעיף 7(5) לחוק]. יחד עם זאת קיים חריג, לפיו במידה והנהג לא ידע ולא יכול היה לדעת שפוליסת הביטוח אינה מכסה אותו, כי אז יוכל הנהג לתבוע על-פי חוק זה את "קרנית". נציין, כי במידה וחלילה קיפח את חייו המשתמש ברכב ללא תעודת ביטוח בתוקף, יוכלו תלוייו לתבוע את "קרנית" בשל נזקיהם. היורשים לא יוכלו לעשות כן (סעיף 7ב. לחוק).


6. בעל רכב או מחזיק ברכב, שהתיר לאדם אחר לנהוג בו, כשאין לו ביטוח או כשאין לו ביטוח המכסה את הנהג הנ"ל וזה שהתיר את הנסיעה נפגע באותה נהיגה, בין בהיותו בתוך הרכב ובין מחוצה לו [סעיף 7(6) לחוק]. יצוין, כי במידה ונהג הרכב, אשר התירו לו לנסוע, לא ידע ולא יכול היה לדעת שאינו מבוטח, כי אז יהא זכאי לתבוע את "קרנית". נציין, כי במידה וחלילה קיפח את חייו בעל הרכב או מחזיק הרכב שהתירו את השימוש ברכב כאמור, יוכלו תלוייו לתבוע את הנהג הלא מבוטח שגרם לתאונה הקטלנית וכן את "קרנית" בשל נזקיהם. היורשים לא יוכלו לעשות כן (סעיף 7ב. לחוק).


* נציין, כי הנוסעים בכלי הרכב כאמור בסעיפים 2 - 6 לעיל וכן הולכי רגל שנפגעו מהרכבים הללו (בכפוף לסייגים המצוינים לעיל) יוכלו לתבוע על-פי חוק זה, אף שהנהג לא יוכל לעשות כן. הנוסעים והולכי הרגל יתבעו במקרים כאלו את "קרנית" (במקרים לפי סעיף 4 לעיל יוכלו הנפגעים הללו לתבוע את המבטחת או את "קרנית" בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה).


7. אדם שנפגע בפעולת איבה לא יוכל לתבוע על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, אף במידה ונסיבות האירוע נכנסות, כביכול, להגדרת "תאונת דרכים" כפי שתובא בהמשך. נפגע כזה יוכל לתבוע מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 (ראה מדריך באתר).


8. כל אדם שניזוק כתוצאה ממקרה שאינו נכנס לגדר חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, כפי שיפורט בהמשך.


מהי אם כן תאונת דרכים?


המונח "תאונת דרכים" הנו מונח רחב החובא בתוכו מקרים רבים, אשר לחלקכם כלל אינם נראים כתאונת דרכים.


סעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 קובע, כי "תאונת דרכים" הנה:- "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי"


"שימוש ברכב מנועי" מוגדר בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, כדלהלן: "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד"


"רכב" או "רכב מנועי" מוגדרים בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, כדלהלן:


"רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות"


הבה נפשט עבורכם את התשובה, אימתי ייחשב מאורע כתאונת דרכים:


1. שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. שימוש ברכב מנועי יחשב כ:-


1.1. נסיעה ברכב - כל נסיעה ברכב, אשר כתוצאה ממנה נגרם לאדם נזק גופני ו/או נפשי.


1.2. כניסה לרכב - כניסתו של אדם לרכב לשם נסיעה וגרימת נזק תוך כדי הכניסה לרכב.


1.3. ירידה מרכב - ירידה מרכב נבחנת מהשלב בו עומד אותו אדם לצאת מהרכב ועד סיום פעולת הירידה.


1.4. החניית רכב אשר כתוצאה ממנה נגרם לאדם נזק גופני ו/או נפשי.


1.5. דחיפתו או גרירתו של רכב שכתוצאה מהם נגרם לאדם נזק גופני ו/או נפשי.


1.6. טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו - כל מקרה בו אדם מטפל ו/או מתקן את רכבו ועושה זאת שלא במסגרת עבודתו וכתוצאה מהתיקון נגרם לאותו אדם נזק (מים רותחים שהשפריצו מאיזור המנוע, רכב שנפל מההמגבה בעת החלפת גלגל וגרם נזק גופני ו/או נפשי לאותו אדם). בית המשפט העליון קבע, כי רק טיפול דרך הנו טיפול שנעשה לאחר תחילת הנסיעה ואותו טיפול דרך חיוני להמשך הנסיעה.


1.7. הידרדרות או התהפכות של הרכב שכתוצאה מהם נגרם לאדם נזק גופני ו/או נפשי.


1.8. התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה שכתוצאה מהם נגרם לאדם נזק גופני ו/או נפשי.


1.9. הינתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפול של אדם ברכב במסגרת עבודתו (כגון מוסך).


2. התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב ושגרמו לנזק גופני ו/או נפשי לאדם. בית המשפט העליון קבע כי התפוצצות או התלקחות אלה מכוסות, אפילו השימוש ברכב באותה עת לא היה למטרות תחבורה. כך למשל מקרה בו אדם נפגע כתוצאה מהתפוצצות צמיג של משאית, אף שנפגע לאחר שבדק את לחץ האויר בגלגלים כשהמשאית חנתה, ייחשב המקרה "תאונת דרכים".


3. מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו. בית המשפט העליון וקבע, כי המשפט "חנייה במקום שאסור לחנות בו", כוונתו לחניה היוצרת סיכון תחבורתי. לעומת זאת, חניה במקום שאינו מהווה סיכון תחבורתי לא תיחשב חניה אסורה גם אם יש במקום תמרור האוסר חניה.


4. מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי. כך למשל קבע בית המשפט העליון, כי הזכאות לפיצויים קיימת, אפילו הכוח המכאני של הרכב נוצל שלא למטרות תחבורה.


5. בית המשפט העליון קבע ברע"א 418/03 אוסם תעשיות מזון בע"מ נ' סמדג'ה, פ"ד נט(3) 541 (2004) כללים למקרים נוספים אשר ייחשבו כ"תאונת דרכים" על-פי החוק. היסוד למקרים אלו, כפי שנלמד אף ברע"א 5099/08 חסן נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 04/02/2009) הוא אדם שנפגע כתוצאה מאחד מהמקרים שפורטו לעיל יהא זכאי לפיצוי לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 וזאת גם במידה והפעולה, בגינה נפגע, נגרמה כחלק מפעולה שאינה מזכה בפיצוי (כפי שיפורט בהמשך). להלן הדוגמאות שהועלו בפסיקה:


5.1. ירידה מרכב פרטי בתום הנסיעה תוך פריקת סל מצרכים המצוי במושב שליד.


5.2. כניסה לרכב או ירידה ממנו במהלך טעינה או פריקה.


5.3. התהפכות רכב או הידרדרותו, במהלך פעולת פריקה או טעינה, עקב העברת מטען כבד אל צדו האחורי.


5.4. פריקה או טעינת משא הגוררות עימן שינוי בנקודת מרכז הכובד של המשאית ומביאות להתהפכותה.


5.5. ירידה דרך הפתח האחורי של משאית כשעל גב היורד מצוי מטען.


5.6. החלקה ממיכלית דלק, כאשר הנהג עצר את המשאית לצורך בדיקת נעילת פתחי מילוי הדלק, למרות שהבדיקה בוצעה בתום ריקון שאריות הדלק שנותרו במיכלית.


5.7. נפילה ממדרגה המותקנת מתחת לדלת האחורית של ארגז משאית, בתום פריקת סחורה.


5.8. נפילה מעגלת משאית, כאשר הנהג עצר את המשאית מחוץ לאזור טעינתה, על מנת לסגור את דלתות האמבטיה של עגלת המשאית.


5.9. התפוצצות או התלקחות של רכב עומד במהלך פריקה או טעינה.


5.10. פריקה או טעינה באמצעות מנוף המופעל בכוחו המכאני של הרכב.


5.11. פריקה או טעינה בעת שהרכב שנפגע חנה במקום שאסור לחנות בו.


5.12. טעינה ופריקה במסגרת תיקון או טיפול דרך ברכב.


5.13. הידרדרות או התהפכות רכב בזמן פריקה וטעינה.


אימתי לא ייחשב אירוע כ"תאונת דרכים"?


1. טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד לא ייחשבו על-פי חוק ל"תאונת דרכים".


2. בית המשפט העליון, קבע אף, כי אין זכאות לפיצויים כאשר הפגיעה ארעה עקב:


2.1. ארגז שנפל ממשאית עומדת במהלך טעינה, או פריקת ארגזים.


2.2. נפילה או הינתקות חלק מרכב עומד בעת טעינה או פריקה.


2.3. פתיחת דופן אחורית של משאית לצורך טעינת המשאית.


2.4. סגירת דופן אחורית של משאית עם סיום הטעינה.


2.5. קיפול בד ברזנט, שכיסה מטען, לאחר הפריקה.


2.6. פריסת בד ברזנט על מטען וקשירתו.


2.7. בדיקת יציבות מטען וקשירתו.


3. מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי. למשל, אדם המשליך עצמו מתחת לרכב נוסע, או נשכב על פסי רכבת במטרה להתאבד, אינו זכאי לפיצויים. אולם אם הנפגע נפטר, והותיר אחריו תלויים, לשון החוק תולה את זכותם של התלויים בשאלה אם המוות נגרם על ידי המעשה המכוון עצמו, או שמא נגרם על ידי השפעתו של המעשה המכוון על השימוש ברכב. במקרה הראשון התלויים במנוח אינם זכאים לפיצויים. במקרה השני התלויים זכאים.


4. אירוע שאירע כתוצאה מפגיעת איבה, הגם שעל-פי ההגדרה מצוי בהגדרה של "תאונת דרכים", לא ייחשב "תאונת דרכים" והנפגעים יוכלו לתבוע על-פי התנאים הקבועים בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970.


מהם כלי הרכב, אשר פגיעתם מזכה בפיצוי?


כלי הרכב המזכים בפיצוי הנם מכוניות פרטיות, מסחריות, מיניבוסים, אוטובוסים, מוניות, משאיות, אופנועים, קטנועים וכיוצא באלה כלי רכב, הנעים בכוח מכני על פני הקרקע וייעודם העיקרי לשמש לתחבורה יבשתית.


מהם כלי הרכב, אשר פגיעתם אינם מזכים בפיצוי?


כסאות גלגלים, עגלות נכים ומדרגות נעות הוצאו במפורש מהגדרת "רכב מנועי" בחוק. על פי הפסיקה גם מעליות אינן נחשבות "רכב מנועי". לאחרונה נפסק כי גם "קלנועית" אינה נחשבת כלי רכב המזכה בפיצוי.


הוכחת הנזק


במידה ונמצא, כי האירוע הנו "תאונת דרכים" על-פי דין, פונים להוכחת הנזק. בתביעה על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 יש להוכיח את הנזק תחילה על-פי חוות דעת רפואית של מומחה הממונה אך ורק על-ידי בית המשפט (איש מהצדדים אינו רשאי לצרף חוות דעת מטעמו). במידה ותאונת הדרכים אירעה בדרך לעבודה או מהעבודה, חל דין ייחודי בשם "קביעה על פי חוק אחר", שמשמעותו: אם עד מועד שמיעת הראיות בתביעה שהוגשה לבית המשפט נקבעה הנכות על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (ראה: תאונות עבודה) וזאת לפני שניתנה חוות דעת רפואית מטעם בית המשפט - תחייב קביעת ועדת המוסד לביטוח לאומי ולא קביעת המומחה שמינה בית המשפט (אם מונה בינתיים מומחה). יצוין, כי ההבדל בין הקביעות יכול להיות לעיתים קריטי. עקרון דומה חל אם תאונת הדרכים אירעה במסגרת צבאית, כגון במהלך שירות מילואים.


נשיאה בעלות חוות דעת מומחה בית המשפט


עד לאחרונה, מי שהיה אמור לשאת בהכרח באופן ראשוני בעלות חוות דעת המומחה הרפואי, אשר מונה על-ידי בית המשפט היה הנפגע עצמו וזאת לאור נוסח התקנות שעסקו בעניין. לאחרונה נוסח התקנות שונה כך שכיום לבית המשפט הסמכות לבחון בכל מקרה ומקרה על מי הוא מטיל את עלות חוות הדעת - בין אם על הנפגע (לרוב ייתכן במקרה ובו אין לנפגע תיעוד רפואי מספיק ורציף בעקבות התאונה או שהתיעוד הרפואי אינו מהווה ראשית ראיה מספיקה לכך שנותרה לנפגע נכות) ובין אם חברת הביטוח.


תשלום תכוף


במקרים רבים בהם עבר אדם תאונת דרכים, אותו אדם אינו יכול לשוב ולפרנס את משפחתו כבעבר. הוצאות המחייה עולות ולהן מתווספות הוצאות ריפוי והוצאות סיעוד, ההכנסה פוחתת ולעיתים הנפגע אינו יכול לקיים את עצמו ו/או את משפחתו ו/או את אלו שפרנסתם עליו. בהתאם לכך קיים הליך הקרוי "תשלום תכוף" המהווה סכום שיש בו בכדי לענות על הצרכים הבאים:


א. הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אשפוז בבית חולים.


ב. תשלומים חודשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להחלטה הסופית בעניין הפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו, לפי העניין.


בהתאם לנסיבות של כל מקרה יכול עוה"ד של הניזוק לדרוש מחברת הביטוח שביטחה את הרכב המעורב תשלום תכוף לתקופה מסויימת וזאת כדי שהניזוק יוכל לקיים את עצמו, משפחתו ואלו שפרנסתם עליו. במידה ולאחר 60 יום חברת הביטוח לא תענה על הדרישה רשאי עוה"ד להגיש בקשה לתשלום תכוף לבית המשפט. כל תשלום תכוף שניתן לנפגע ינוכה מהפיצוי הסופי שיתקבל בתום ההליך המשפטי (פשרה או פסק-דין).


התיישנות


תביעה בגין תאונת דרכים מתיישנת כעבור 7 שנים מהיום שבו נולדה עילת התובענה (סעיפים 5 ו-6 לחוק ההתיישנות).


ביחס לקטין מתחיל מירוץ ההתיישנות עם הגיע הקטין לגיל 18 (סעיף 10 לחוק ההתיישנות).


ביחס לאדם הלוקה בשכלו מתחיל מירוץ ההתיישנות ביום שפסק הליקוי או ביום שמונה לאותו אדם אפוטרופוס (סעיף 11 לחוק התיישנות).


נדגיש - מרוץ ההתיישנות מופסק רק על ידי הגשת תביעה לבית המשפט. על כן, חשוב מאוד לפעול בהקדם למימוש הזכויות אל מול המזיק, בטרם תתיישן התביעה. נציין, כי במידה והניזוק השתהה עד כמעט חלוף מירוץ ההתיישנות, כי אז קיימת טענת הגנה למזיק הקרויה "שיהוי", הגורם, כביכול, לנזק ראייתי למזיק, דבר המשליך על סיכויי התביעה, אף אם זו הוגשה בטרם חלפה תקופת ההתיישנות.


רוצים המלצות כיצד יש לנהוג לאחר תאונת דרכים? אנא גלשו לאתר הבית של המשרד בכתובת www.kaikov.co.il ותמצאו את כל ההמלצות שראוי ליישם לשם מיצוי זכויותיו של נפגע תאונת דרכים.


כל הזכויות שמורות לעורך-דין אליהו קייקוב ©


יודגש: האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!


 
שאל חינם את עורכי הדין המומחים בתחום מלא את פרטיך ועורך דין יצור עימך קשר בהקדם מלא את פרטיך ומזכירת עורך הדין תיצור עימך קשר בהקדם לתאום פגישה
שם: אזור: מטרת פנייה:
דוא"ל: תחום:
טלפון נייד:
שם: אזור: מטרת פנייה:
דוא"ל: תחום:
טלפון נייד:
שם: אזור: מטרת פנייה:
דוא"ל: תחום:
טלפון נייד:
אודות כותב המאמר

אליהו קייקוב, משרד עו"ד


משרד עו"ד אליהו קייקוב מתמחה בעיקר בייצוג נפגעים מול חברות ביטוח וגופים אחרים הן בבתי משפט בערכאות השונות בתחומי נזקי גוף (לרבות תאונות דרכים ותאונות עבודה); רשלנות רפואית; די ...






אודות כותב המאמר

מאמרים נוספים מאותו כותב


המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו וכן עלולים להיות טעויות או אי דיוקים במידע המתפרסם. לכן באחריותך לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר וכן אין להסתמך על מידע זה בשום דרך שהיא. למען הסר ספק, התוכן המוצג באתר הוא באחריות המפרסם/עורך הדין כותב המאמר בלבד. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותבי המאמרים ו/או מהאתר ו/או מפעיליו כל אחריות. הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר
פורטל עורכי דין - law4all.co.il | אינדקס עורכי דין | מאמרים משפטיים | פסקי דין | ספקי שרות לעורכי דין |

פסקי דין


האתר נבנה ע"י 2all בניית אתרים