law4all.co.il פורטל עורכי הדין
 
שם:
דוא"ל:
טלפון נייד:
אזור מגורים:
תחום:
פרטי הפניה:
שלח
מלל: קטגוריה
חפש באתר
כניסה לרשומים
שם משתמש:
סיסמה:
שכחת סיסמא?
תחום התמחות:
אזור:
חפש בפורטל עורכי הדין
גירושין ודיני משפחה
פסקי דין מעניינים
תחומים ראשיים באתר
 

מהם ידועים בציבור?

 / עו"ד יניב למבז  צפיות : 2103
‏2010/‏01/‏23
כ - 5% מכלל התאים המשפחתיים. בני זוג שלא נישאו כדת או כדין אך הם חיים תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף.

כ - 5% מכלל התאים המשפחתיים. בני זוג שלא נישאו כדת או כדין אך הם חיים תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף. אין משמעות לפרק הזמן, המינימום נקבע כשלושה חודשים בפסיקה. המעמד שלהם התחזק וזכה לעיגון במספר רב של חוקים. כמעט זהה מבחינת זכויות למעמד של זוג נשוי. חוק הירושה, חוק ביטוח לאומי, חוק מניעת אלימות במשפחה. יש שלושה גורמים המהווים יסודות קבועים בחיי משפחה: יסוד האישות, היסוד הכלכלי והיסוד האמוציונלי. הם מתקיימים בכל משפחה וגם בידועים בציבור ולכן ידועים בציבור הם משפחה. יש כמה דרכים להוכיח שזוג הם ידועים בציבור: תצהיר מול עורך דין, הסכם לחיים משותפים, טקס של נישואים פרטיים עם כתב זוגיות שמאושר על ידי עו"ד או נויטוריון. אפשר לבקש פסק דין הצהרתי מבין דין לענייני עבודה (כדי לקבל זכויות שקשורות לעבודה). אשה ידועה בציבור ולא נשואה לא זכאית לזכויות הלכתיות כמו מזונות. תא שמוכר בכל העולם ומשקף את רצונו של הפרט להתרחק מהמעורבות המדינתית.

הסכמים לחיים משותפים- הסבר שמסביר את העקרונות שלפיהם יחיה אותו זוג. זוגות נשואים חייבים לאשר את ההסכם בבית משפט לענייני משפחה. להסכמים בין ידועים בציבור יש תוקף גם ללא הסכמה של בית משפט.

בערעור משפחה 100/2000 נידונה הסוגיה האם לבית משפט לענייני משפחה מוקנית הסמכות לאשר הסכם לזוג שאינו נשוי. השופט פורת קבע שיש לאפשר אישור הסכמים בין ידועים בציבור ופסק הדין מבטא את הלך הרוח החברתי בארץ. אין שום סיבה לשלול מידועים בציבור את אותו הסעד העומד לרשותם של זוגות נשואים.


ידועים בציבור הם בעצם קשר של החברה המודרנית. אנשים שרוצים לחיות כזוג נשוי בלא לבצע את אקט הנישואים, בלא לקבל אישור מדינתי ליצירת הקשר, בלא צורך לקבל אישור מדינתי לפרק את הקשר, אבל בהתנהגותם הם חיים כמו זוג נשוי. הויכוח בין אלו שעוסקים בתורות משפט של דיני משפחה הוא בעיתי בשאלה האם למעשה למדינה יש אינטרס לקחת את אותם זוגות שחיים כבני זוג נשואים ללא הגדרת הסטטוס ולכפות עליהם מערכות של זכויות וחובות משפטיות, או האם התיזה הנגדית שאומרת שזוג שבחר שלא לצעוד ביודעין לתוך סטטוס הנישואים לא צריך להיות כפוף למערכת זכויות וחובות שתוטל עליו על ידי המדינה, היא הנכונה.

במדינת ישראל יש בעיה כי הדין האישי הוא השולט על דיני הסטטוס. הוא מונע מאנשים להכנס לסטטוס הנישואים מסיבות רבות ולכן יש הרבה זוגות שבוחרים לחיות כידועים בציבור מחוסר ברירה. ייתכן שבמדינת ישראל יש שתי קבוצות של תיאוריות פילוסופיות- קבוצה שמנועת חיתון וקבוצה שלא מנועת חיתון. הויכוח קיים רק לגבי הקבוצה שהיא לא מנועת חיתון. כל נימוק מאנשי התיאוריה הראשונה עובד גם לגבי התיאוריה השנייה ולהיפך.

הקבוצה הראשונה טוענת שאין סיבה שתהיה רק דלת כניסה אחת לתוך מערכת זוגית. אין הבדל בתוצאה הסופית של כל צורת כניסה למערכת זוגית ולכן צריך להשוות את המערכות. אנשי קבוצה ב' אומרים בדיוק את ההיפך. יש צורות שונות ולכן התוצאה המשפטית של כל צורה צריכה להיות שונה. הראשונים אומרים שיש צורך להגן על החלשים גם אם הם נוצרו שלא כתוצאה מסטטוס הנישואים.

השניים אומרים שהם היו יכולים לבחור להכנס לסטטוס הנישואים והם לא רצו לקבל את ההגנה שהיו מקבלים מסטטוס הנישואים. הראשונים אומרים שאם זוג נכנס למערכת זוגית על סמך חוק החוזים צריך לתת לו את אותן זכויות וחובות. השניים אומרים שלפי התיאוריה החוזית אין מערכת של זכויות וחובות.

מדינת ישראל חריגה בשני דברים: היא הייתה הראשונה בעולם שחוקקה חוקים שמכירים בזכויות של ידועים בציבור. החוקים יועדו לאלמנות של חילים שנהרגו במלחמת השחרור ונתנו זכויות גם למי שלא הייתה נשואה אלא ידועה בציבור. המחוקק חוקק מעט חוקים שהכירו בידועים בציבור, הם רובם חוקים סוציאלים. החוק המהותי היחידי הוא חוק הירושה. ברוב המדינות מובילים את הידועים בציבור אל תוך הסטטוס בעזרת החוק. מכירים בזכויות שלהם רק אם הם התקשרו בקשר רשמי כלשהו- שותפות רשומה. אין בעולם את מה שקורה בישראל- פיתוח של מערכת שיתופית שלוקחת תחת חסותה את הידועים בציבור.
בשלושת העשורים האחרונים חל תהליך שלא בודק לחלוטין את סיבת ההימנעות של בני הזוג להינשא בנישואים פורמלים.

פסיקת בית המשפט העליון לא מאבחנת בין אלו שמנועי חיתון לבין אלו שלא מנועי חיתון. בית המשפט העליון לוקח ומשווה לחלוטין את דיני הידועות בציבור לדיני הסטטוס בחיסרון אחד- חוסר ודאות משפטית. אדם שנישא כדת משה וישראל יודע בדיוק את מערכת הזכויות והחובות שהוא נכנס אליה. מה שעושה בית המשפט הוא סגירת הפער בין סטטוס הנישואים לבין סטטוס הידועים בציבור בלי שיהיו לכך כללים ברורים. פסק הדין האחרון שסוגר את המעגל קובע שגם זוגות של ידועים בציבור יוצרים בינם לבין עצמם לפי בסיס דיני החוזים מחויבות לתשלום מזונות. לא ברור כמה צריך לשלם, עד מתי, איך משתחררים מזה ועוד... בדין האישי יש כללים ברורים לכל השאלות הללו ולגבי ידועים בציבור אין כללים ברורים לאחר פסק דינו האחרון של ברק. הוא חילק את סגירת הפער למסלול הסימבולי והמסלול המהותי. סימבולי- הסכימו לתת לאשה את שם משפחתו של הידוע בציבור שלה.

 
שאל חינם את עורכי הדין המומחים בתחום מלא את פרטיך ועורך דין יצור עימך קשר בהקדם מלא את פרטיך ומזכירת עורך הדין תיצור עימך קשר בהקדם לתאום פגישה
שם: אזור: מטרת פנייה:
דוא"ל: תחום:
טלפון נייד:
שם: אזור: מטרת פנייה:
דוא"ל: תחום:
טלפון נייד:
שם: אזור: מטרת פנייה:
דוא"ל: תחום:
טלפון נייד:
אודות כותב המאמר

למבז, רז ושות'


משרדינו הינו משרד עורכי דין המתמחה בעיקר בתחומי המשפט האזרחי לרבות ליטיגציה משפטית (הופעות בבתי משפט), דיני חברות, עסקאות מקרקעין ונזיקין.

תחומי פעילות אלו כוללים מתן יעוץ וליווי לחברות בתחומי פעיל ...



קרא פסקי דין חשובים בתחום:



אודות כותב המאמר

מאמרים נוספים מאותו כותב


המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו וכן עלולים להיות טעויות או אי דיוקים במידע המתפרסם. לכן באחריותך לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר וכן אין להסתמך על מידע זה בשום דרך שהיא. למען הסר ספק, התוכן המוצג באתר הוא באחריות המפרסם/עורך הדין כותב המאמר בלבד. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותבי המאמרים ו/או מהאתר ו/או מפעיליו כל אחריות. הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר
פורטל עורכי דין - law4all.co.il | אינדקס עורכי דין | מאמרים משפטיים | פסקי דין | ספקי שרות לעורכי דין |

פסקי דין


האתר נבנה ע"י 2all בניית אתרים