law4all.co.il פורטל עורכי הדין
 
שם:
דוא"ל:
טלפון נייד:
אזור מגורים:
תחום:
פרטי הפניה:
שלח
מלל: קטגוריה
חפש באתר
כניסה לרשומים
שם משתמש:
סיסמה:
שכחת סיסמא?
תחום התמחות:
אזור:
חפש בפורטל עורכי הדין
דיני עבודה
תחומים ראשיים באתר
 

שינוי חוזה עבודה בהסכמת עובד או מעביד?

 / עו"ד יניב למבז  צפיות : 6209
‏2010/‏01/‏23
מה קורה כשאחד הצדדים רוצה לשנות תנאי בחוזה? האם מדובר בביטול החוזה הישן וכריתת חוזה חדש? האם שנוי תנאי כזה יכול להעשות באופן חד צדדי או שהמעביד צריך לקבל את הסכמת העובד? מה קורה כאשר אין הסכמה ומה נחשב להסכמה?

מה קורה למשל כשאחד הצדדים רוצה לשנות תנאי בחוזה חתום וקיים? האם מדובר בביטול החוזה הישן וכריתת חוזה חדש? האם שנוי תנאי כזה יכול להעשות באופן חד צדדי או שהמעביד צריך לקבל את הסכמת העובד? מה קורה כאשר אין הסכמה ומה נחשב להסכמה?

פסק דין מרכזי שעוסק בענין הזה הוא פסק דין מילפלדר נגד בית הדין הארצי לעבודה. מסקנת פסק דין – תנאי מוסכם אפשר לשנות רק בהסכמת העובד והמעביד ביחד. לא משנה מתי הוסכם התנאי בתחילת ההתקשרות או במהלכה, לא משנה שהתנאי הוא משתמע או מפורש, או בכתב או בעל פה , או בנוהג שקיים בענף או במפעל. ברגע שמדובר בתנאי עבודה מוסכם המעביד מנוע מלשנות אותו באופן חד צדדי. היה מדובר בכבאים שהועסקו דרך איגוד ערים נתניה. הם עובדים במשמרות, 7 ימים בשבוע. וקיבלו מנוחת פיצוי תמורת עבודה במנוחה השבועית שלהם. מתקופה מסוימת ב- 71' הפיצוי שהוענק להם היה עבור 36 שעות. כמה שנים לאחר מכן ב- 75' היתה ועדה עם נציגי שני הצדדים, ונקבע שהכבאים זכאים למנוחה של 25 שעות בלבד. ההחלטה לא יושמה עד 80'. בנובמבר 80' איגוד ערים החליט ליישם ההחלטה. הדיון הגיע לבג"צ – השופט ברק – קובע שמנוחה שבועית היא בת 36 שעות ועובדה זו נגזרת מכך שמנוחת הפיצוי הפכה להיות תנאי משתמע בחוזה העבודה האישי של כל אחד מהכבאים. תניות משתמעות, לדעת ברק, הם חלק מחוזה העבודה האישי. היה מדובר בחוזה לתקופה בלתי קצובה. שאלה שעולה האם יכול המעסיק להביא תניית משתמעות לידי סיום, ע"י מתן הודעה חד צדדית ולא הסכמת העובד.

בחוזה עבודה יש להבחין בין שתי שאלות נפרדות :
• כוח המעביד להביא לידי סיום את החוזה כולו.
• האם המעביד יכול להביא לידי סיום תנאי משתמע בחוזה העבודה, תוך כדי שהוא משאיר את החוזה על כנו.

השופט ברק אומר שאין בעיה לכל אחד מהצדדים להביא החוזה לסיום תוך מתן הודעה לצד השני. (היה מדובר בחוזה לתקופה בלתי קצובה). באשר לשנוי – הפסקה של תנייה אחת מבלי להפסיק כל החוזה – אומר ברק, אין לשום צד זכות להביא לידי סיום באופן חד צדדי תנייה מתניות החוזה. אם צד אחד מודיע שהוא מפסיק את התניה זה יחשב כהפרת חוזה והתנייה ממשיכה לעמוד והודעת הביטול היא הפרת החוזה, כשהצד השני יכול לבטל ההסכם ולזכות לפיצויים.

לכלל זה מס' חריגים :
• אם יש בחוזה תנאי שמאפשר זאת.
• הביטול נעשה מכוח חוק.

חוזה מעניק זכויות וחובות לצד אחד לא יכול להתנער מחובותיו באופן חד צדדי, זאת לגבי תנאים מוסכמים.

אפשרות לשנות תנאי לא מוסכם - אפשר לשנות באופן חד צדדי. למשל שיבוץ תפקידים, מיקום גאוגרפי של המפעל, כל מה שקשור בזכויות היתר של המעביד. ראשית יש לבדוק מהו תנאי מוסכם – הסכמה, בין היתר, בהתנהגות.
פסק דין שעוסק בענין מתי מדובר בהסכמת העובד לשנוי. יוחנן גולן נגד אי.אל.די בע"מ – מדובר באדם שנתן יעוץ הנדסי, הועסק על בסיס חוזה אישי. נאמר בחוזה שמותר לו לעשות עבודות פרטיות באישור החברה. בפועל עשה עבודות ללא אישור החברה. תקופה של 3 שנים החברה שלמה את השכר שנקוב בחוזה. בשלב מסוים הפחיתה משכרו, הוא מחה על ההפחתה והמשיך לעבוד במשך 8 חודשים. עלתה השאלה האם נעשה שנוי חד צדדי באחד מתנאי החוזה, האם בהמשך העבודה, הסכים העובד לשנוי התניה – שנוי השכר, או לא. ההלכה היא שכאשר אדם מתעכב מס' חודשים עד שמגיש תביעתו, כאשר יש הפרה יסודית של החוזה, עדיין מתייחסים לכך כעיכוב סביר ולא נחשב כמהווה ויתור העובד על זכויותיו. אבל עיכוב ארוך ובלתי סביר מצביע על כך שהעובד השלים עם תנאי עבודתו החדשים. בית המשפט טען שתקופת זמן ארוכה היא השלמה עם תנאי החוזה החדשים.

איזה אופציות יש לעובד כשמורידים שכרו :
• להתפטר על הרעת תנאים.
• להגיש תביעה ולא להתפטר.
• יפוטר ע"י המעביד.

העובד יכול להמשיך תוך כדי מחאה ואז בית המשפט בא ואומר הסכמת ! ההלכה שלא ניתן לשנות באופן חד צדדי תנאי מוסכם לא נפגעה.
דוגמא – לסיום החוזה וכריתת חוזה חדש נמצא בפסק דין רות מותס נגד עירית ת"א. מדובר במורה בפרוייקט חינוכי, שולם לה שכר כפול כל שנה. פוטרה והחתימו אותה על חוזה חדש שלפיו היא מקבלת שכר רגיל ולא כפול. נקבע שלא מדובר על שנוי חוזה אלא חוזה חדש.

תנאי מפורש או משתמע, יכול להיות מכוח דין או צו הרחבה או מכוח נוהל מפעלי. נניח שכל השנים העניקו בונוס לעובדים. הופך להיות תנאי מכללא. אם הפסיקו, יש לקבל הסכמת העובד. האם כל שנוי בתנאי העבודה דורש הסכמה ? כנראה שלא. צריך להיות מדובר בשנוי מהותי.

לדוגמא – בבנק הפועלים יש ניוד עובדים מסניף לסניף. האם עובד שמנוייד באותה עיר יכול לטעון שיש שנוי חד צדדי של תנאי מוסכם? כנראה שלא. אך אם יועבר מעיר לעיר כנראה שמדובר בשנוי מהותי.

פסק דין שמנוגד במידה רבה לפסק דין מילפלדר הינו פסק דין אורי גנני נגד מושב אמירים. ניתן שנה לאחר פסק דין מילפלדר ואינו מתייחס אליו. מדובר באדם שעבד במושב (לא חבר) כמזכיר וגזבר. עבד לנסיון 3 חודשים ואח"כ נחתם אתו חוזה ל- 5 שנים ונאמר בו שביטול החוזה יעשה רק בהסכמה הדדית. הסכימו גם שעל הצדדים תחול החוקה של עובדי ציבור במושבים. המושב מנוהל ע"י ועד שמפקח על עבודת המזכיר גנני. במהלך הזמן התחלף הועד ועם בחירתו חלה הידרדרות ביחסים בין הועד לגנני. הועד החדש התחיל לדרוש מגנני כל מיני דרישות למשל דיווחים יום יומיים בכתב, בעבר דווח בע"פ, להשתמש ברכב רק למטרות עבודה ולא פרטיות, להשתמש בטלפון רק לענייני עבודה. כ"כ נתנו לו ענף נוסף לטפל. גנני לא הסכים לחלק גדול מהתנאים וכתבו לו שאם לא יסכים, יפוטר וגנני כתב מכתב לחברי המושב ודווח מה עושים לו. כ"כ פנה לעוצ"ם והתלונן, כשזומן למילואים אמרו לו תשאיר הרכב במושב אך הוא יצא אתו למילואים וכשחזר פוטר. בית הדין האזורי קבע שגנני הפר החוזה הפרה יסודית כשלא מילא את הוראות המעביד. האזורי אמר שקביעת סדרי עבודה חדשים נמצאת במסגרת זכות המעביד לקבוע תנאים אלה. בארצי נקבע שמעביד רשאי לעשות שנוי בסדרי עבודה של העובד מבלי שתהיה הפרה. בית הדין מנתח על שינוי בנפרד. בית הדין מגיע למסקנה שרוב השנויים שנעשו היו בסמכות המעביד, חוזה עבודה הינו מסמך גמיש, והמעביד יכול להתאימו למצבים חדשים.

האם הפרת החוזה ע"י גנני היתה הפרה יסודית ? ס' 6 לחוק החוזים – לענין סימן זה הפרה יסודית, הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה. בזה שלא הסכים לעבוד לפי הוראות הועד, היתה הפרת חובת נאמנות של גנני, פנה במכתב לחברי המושב ופגע במנהליו. בית המשפט מגיע למסקנה שהפרת גנני מצדיקה את ביטול החוזה. פסק דין מנוגד להלכת מילפלדר.

יש שתי הבנות שונות שבאות לידי ביטוי בשני פסק דין אלה. בפסק דין גנני יש הדגשה על הזכות הקניינית של המעביד לעשות במפעלו, יש לו חרות גדולה ופסק דין מדגיש זאת שלמעביד יש מעין זכויות קנייניות ויכול לעשות כראות עיניו להצלחת המפעל.

 
שאל חינם את עורכי הדין המומחים בתחום מלא את פרטיך ועורך דין יצור עימך קשר בהקדם מלא את פרטיך ומזכירת עורך הדין תיצור עימך קשר בהקדם לתאום פגישה
שם: אזור: מטרת פנייה:
דוא"ל: תחום:
טלפון נייד:
שם: אזור: מטרת פנייה:
דוא"ל: תחום:
טלפון נייד:
שם: אזור: מטרת פנייה:
דוא"ל: תחום:
טלפון נייד:
אודות כותב המאמר

למבז, רז ושות'


משרדינו הינו משרד עורכי דין המתמחה בעיקר בתחומי המשפט האזרחי לרבות ליטיגציה משפטית (הופעות בבתי משפט), דיני חברות, עסקאות מקרקעין ונזיקין.

תחומי פעילות אלו כוללים מתן יעוץ וליווי לחברות בתחומי פעיל ...






אודות כותב המאמר

מאמרים נוספים מאותו כותב


המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו וכן עלולים להיות טעויות או אי דיוקים במידע המתפרסם. לכן באחריותך לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר וכן אין להסתמך על מידע זה בשום דרך שהיא. למען הסר ספק, התוכן המוצג באתר הוא באחריות המפרסם/עורך הדין כותב המאמר בלבד. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותבי המאמרים ו/או מהאתר ו/או מפעיליו כל אחריות. הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר
פורטל עורכי דין - law4all.co.il | אינדקס עורכי דין | מאמרים משפטיים | פסקי דין | ספקי שרות לעורכי דין |

פסקי דין


האתר נבנה ע"י 2all בניית אתרים